< Acts 2 >

1 Now when the day of Pentecost had come, they were all together in one place.
וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃
2 Suddenly there came from the sky a sound like the rushing of a mighty wind, and it filled all the house where they were sitting.
ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃
3 Tongues like fire appeared and were distributed to them, and one sat on each of them.
ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃
4 They were all filled with the Holy Spirit, and began to speak in other languages, as the Spirit enabled them to speak out.
וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃
5 Now there were dwelling in Jerusalem Jews, devout people from every nation under the sky.
ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃
6 When this sound was heard, the crowd came together, and were bewildered, because everyone heard them speaking in his own language.
ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃
7 They were all amazed and marveled, saying, "Look, are not all these who speak Galileans?
וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃
8 How do we hear, everyone in our own native language?
ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃
9 Parthians, Medes, Elamites, and people from Mesopotamia, Judea, Cappadocia, Pontus, Asia,
פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃
10 Phrygia, Pamphylia, Egypt, the parts of Libya around Cyrene, visitors from Rome, both Jews and proselytes,
פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃
11 Cretans and Arabians: we hear them speaking in our tongues the mighty works of God."
כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃
12 They were all amazed, and were perplexed, saying one to another, "What does this mean?"
וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃
13 Others, mocking, said, "They are filled with new wine."
ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃
14 But Peter, standing up with the eleven, lifted up his voice, and spoke out to them, "You men of Judea, and all you who live in Jerusalem, let this be known to you, and listen to my words.
אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃
15 For these are not drunk, as you suppose, seeing it is only nine in the morning.
כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃
16 But this is what has been spoken through the prophet Joel:
אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃
17 'And it will be in the last days, says God, that I will pour out my Spirit on all flesh; and your sons and your daughters will prophesy, and your young men will see visions, and your old men will dream dreams.
והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃
18 And even on my servants, both men and women, I will pour out my Spirit in those days, and they will prophesy.
וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃
19 And I will show wonders in the sky above, and signs on the earth beneath; blood, and fire, and billows of smoke.
ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃
20 The sun will be turned into darkness, and the moon into blood, before the great and glorious day of the Lord comes.
השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
21 And it will be that whoever will call on the name of the Lord will be saved.'
והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
22 "Men of Israel, hear these words. Jesus the Nazorean, a man approved by God to you by mighty works and wonders and signs which God did by him in the midst of you, even as you yourselves know,
אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃
23 him, being delivered up by the determined counsel and foreknowledge of God, by the hand of lawless men, crucified and killed;
אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃
24 whom God raised up, having freed him from the pains of death, because it was not possible that he should be held by it.
והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃
25 For David says concerning him, 'I saw the Lord always before me, for he is at my right hand, that I should not be shaken.
כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
26 Therefore my heart was glad, and my tongue rejoiced, and moreover my flesh also will dwell in hope;
לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃
27 because you will not abandon my soul in Sheol, neither will you allow your Holy One to see decay. (Hadēs g86)
כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ (Hadēs g86)
28 You made known to me the paths of life. You will make me full of joy in your presence.'
תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃
29 "Brothers, I may tell you freely of the patriarch David, that he both died and was buried, and his tomb is with us to this day.
אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃
30 Therefore, being a prophet, and knowing that God had sworn with an oath to him that one of his descendants would sit on his throne,
והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃
31 he foreseeing this spoke about the resurrection of the Christ, that neither was he left in Sheol, nor did his flesh see decay. (Hadēs g86)
לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃ (Hadēs g86)
32 This Jesus God raised up, to which we all are witnesses.
את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃
33 Being therefore exalted by the right hand of God, and having received from the Father the promise of the Holy Spirit, he has poured out this, which you see and hear.
ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
34 For David did not ascend into the heavens, but he says himself, 'The Lord said to my Lord, "Sit by my right hand,
כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
35 until I make your enemies a footstool for your feet."'
עד אשית איביך הדם לרגליך׃
36 "Let all the house of Israel therefore know certainly that God has made him both Lord and Christ, this Jesus whom you crucified."
לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃
37 Now when they heard this, they were acutely distressed, and said to Peter and the rest of the apostles, "Brothers, what should we do?"
ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃
38 Peter said to them, "Repent, and be baptized, every one of you, in the name of Jesus Christ for the forgiveness of your sins, and you will receive the gift of the Holy Spirit.
ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃
39 For to you is the promise, and to your children, and to all who are far off, even as many as the Lord our God will call to himself."
כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃
40 With many other words he testified, and exhorted them, saying, "Save yourselves from this crooked generation."
ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃
41 Then those who received his word were baptized. There were added that day about three thousand souls.
ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃
42 They continued steadfastly in the apostles' teaching and fellowship, in the breaking of bread, and prayer.
ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃
43 Fear came on every soul, and many wonders and signs were done through the apostles.
ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃
44 All who believed were together, and had all things in common.
וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃
45 They sold their possessions and goods, and distributed them to all, according as anyone had need.
ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃
46 Day by day, continuing steadfastly with one accord in the temple, and breaking bread at home, they took their food with gladness and singleness of heart,
ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃
47 praising God, and having favor with all the people. The Lord added to their number day by day those who were being saved.
ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃

< Acts 2 >