Romans 9
1 I tell the truth in Messiah. I am not lying, my conscience testifying with me in the Ruach ha-Kodesh,
| אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים: |
2 that I have great sorrow and unceasing anguish in my heart.
| אני עצוב כל־כך ומדוכא. |
3 For I could wish that I myself were accursed from Messiah for my brothers' sake, my physical relatives according to the flesh,
| הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני־ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות־הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום־יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו. |
4 who are Israelites; whose is the adoption, and the glory, and the covenants, and the giving of the law, and the service, and the promises;
5 of whom are the patriarchs, and from whom is the Messiah, as concerning the flesh, who is over all, God, blessed forever. Amen. (aiōn g165)
| היהודים הם זרע האבות – אברהם, יצחק ויעקב, ומהם בא המשיח (בדמותו האנושית) השולט בכל ומעל לכל. יבורך שמו לעולמים. (aiōn g165) |
6 But it is not as though the word of God has come to nothing. For they are not all Israel, that are of Israel.
| האם לא קיים אלוהים את הבטחותיו ליהודים? ודאי שקיים. עלינו לזכור שלא כל מי שמבני ישראל הוא באמת ישראל. |
7 Neither, because they are Abraham's descendants, are they all children. But, "In Isaac will your descendants be called."
| עובדת היותם צאצאי אברהם אינה אומרת שהם בני אברהם, כי הכתובים אומרים שהבטחת ה׳ מתייחסת רק לצאצאיו של יצחק בנו, אם־כי לאברהם היו עוד בנים. |
8 That is, it is not the children of the flesh who are children of God, but the children of the promise are counted as descendants.
| כלומר, לא כל צאצאיו הטבעיים של אברהם הם בני־אלוהים, אלא אלה שנולדו לפי הבטחת אלוהים. |
9 For this is what the promise said, "At the appointed time I will come, and Sarah will have a son."
| מה הייתה ההבטחה?”למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.“ |
10 And not only that, but Rebekah also had conceived by one, our father Isaac.
| שנים לאחר מכן, כאשר הרתה רבקה לבעלה יצחק וציפתה להולדת יעקב ועשו, |
11 For being not yet born, neither having done anything good or bad, that the purpose of God according to election might stand, not of works, but of him who calls,
| אמר אלוהים לרבקה כי עשו, הבן הבכור, ישרת את אחיו הצעיר יעקב. הבטחת אלוהים ניתנה עוד לפני הולדת הילדים, ועוד לפני שהספיקו לעשות טוב או רע. מדוע? על־מנת להראות שאלוהים אינו פועל בהתאם למעשינו והישגינו, אלא בהתאם לבחירתו ולרצונו, |
12 it was said to her, "The elder will serve the younger."
13 Even as it is written, "Jacob I loved, but Esau I hated."
| ככתוב:”ואוהַב את יעקב ואת עשו שנאתי“. |
14 What shall we say then? Is there unrighteousness with God? Absolutely not.
| האם נאמר שאלוהים נוהג באי־צדק? חס וחלילה! |
15 For he said to Moses, "I will have mercy on whom I have mercy, and I will have compassion on whom I have compassion."
| הרי אלוהים אמר למשה:”חנתי את אשר אחן, ורחמתי את אשר ארחם“. כלומר, אלוהים הוא המחליט את מי לחון ועל מי לרחם. |
16 So then it is not of him who wills, nor of him who runs, but of God who has mercy.
| אם כן, בחירת אלוהים אינה תלויה ברצונם של בני־האדם או במעשיהם, אלא באלוהים בלבד הקובע ומחליט על מי לרחם. |
17 For the Scripture says to Pharaoh, "For this very purpose I caused you to be raised up, that I might show in you my power, and that my name might be proclaimed in all the earth."
| קחו לדוגמה את פרעה מלך מצרים. אלוהים נתן לפרעה את ממלכת מצרים, כדי להפגין באמצעותו את כוחו וגבורתו שלו (של אלוהים), וכדי לפרסם את שמו ותפארתו בין כל העמים. |
18 So then, he has mercy on whom he desires, and he hardens whom he desires.
| אם כן, אלוהים הוא המחליט על מי לרחם, ואת לבו של מי להקשיח. |
19 You will say then to me, "Why does he still find fault? For who withstands his will?"
| אם תשאל: מדוע מעניש אלוהים את הסרבנים על שלא שמעו בקולו? האם לא עשו מה שאלוהים רצה שיעשו? |
20 But who indeed are you, a human being, to reply against God? Will the thing formed ask him who formed it, "Why did you make me like this?"
| תשובתי היא זאת: מי אתה, השואל, שתתווכח או שתבקר את ה׳? האם שואל הכלי את יוצרו: מדוע יצרת אותי כך ולא אחרת? |
21 Or hasn't the potter a right over the clay, from the same lump to make one part a vessel for honor, and another for dishonor?
| כאשר אדם יוצר כד חומר, האין הוא רשאי ליצור מאותו גוש חומר כד אחד מרשים ביופיו, וכד שני ככלי אשפה? |
22 What if God, willing to show his wrath, and to make his power known, endured with much patience vessels of wrath made for destruction,
| והאם אין לאלוהים הרשות לשפוך את זעמו, ולהראות את סמכותו לכלים המיועדים לכיליון, לאחר שהתייחס אליהם בסבלנות זמן רב מאוד? |
23 and that he might make known the riches of his glory on vessels of mercy, which he prepared beforehand for glory,
| וזאת כדי שיוכל להראות לנו, שנועדנו מלפנים לחנינה, את עושרו וכבודו. |
24 us, whom he also called, not from the Jews only, but also from the non-Jews?
| אנחנו, המאמינים, הם אלה אשר בחר – מקרב היהודים וגם מבין הגויים. |
25 As he says also in Hosea, "I will call them which were not my people 'my people,' and her who was not loved, 'loved.'"
| האם זוכרים אתם את נבואתו של הושע? בנבואה זו אומר אלוהים שימצא לעצמו בנים אחרים, ויאהב אותם למרות שלא אהב אותם לפני־כן. |
26 "It will be that in the place where it was said to them, 'You are not my people,' There they will be called 'children of the living God.'"
| אלה אשר נאמר עליהם לפנים:”לא עמי“, יהיו עתה בני אלוהים חיים. |
27 And Isaiah cries out concerning Israel, "Though the number of the children of Israel are as the sand of the sea, the remnant will be kept safe.
| ישעיהו הנביא ניבא על ישראל, ואמר שאף כי עם ישראל ימנה אנשים רבים כחול אשר על שפת הים, רק מעטים יאמינו בה׳ וייוושעו. |
28 For he will fulfill the word and decisively in righteousness, because the Lord will carry out the word decisively in the midst of the earth."
| כי מנוי וגמור עם אלוהים להוציא לפועל את משפטו על הארץ, אולם בשל רחמיו הוא יקצר את תקופת הסבל. |
29 As Isaiah has said before, "Unless the Lord of hosts had left us a few survivors, we would have become like Sodom, and would have been made like Gomorrah."
| במקום אחר אומר ישעיהו שאלמלא ריחם עלינו אלוהים והותיר לנו שריד, היה גורלנו כגורל סדום ועמורה. |
30 What shall we say then? That the non-Jews, who did not follow after righteousness, attained to righteousness, even the righteousness which is of faith;
| מה המסקנה? אלוהים אפשר לגויים לקבל סליחת חטאים על־ידי אמונה, למרות שלא דרשו אותו, |
31 but Israel, following after a law of righteousness, did not arrive at that law.
| ואילו היהודים, שהשתדלו כל־כך להשיג צדקה על־ידי שמירת מצוותיו, לא זכו לכך. |
32 Why? Because they did not seek it by faith, but as it were by works. They stumbled over the stumbling stone;
| מדוע לא זכו? משום שניסו להשיג זאת תוך עשיית מעשים, במקום מתוך האמונה. הם נתקלו באבן נגף ונכשלו. |
33 even as it is written, "Look, I am laying in Zion a stumbling stone and a rock to trip over; and the one who believes in him will not be put to shame."
| אלוהים הזהיר את היהודים מפני אבן הנגף הזאת, ואמר שרבים מהם ייכשלו וימעדו, אך אלה שיאמינו (במשיח) לא יבושו לעולם. |
