< Romans 7 >

1 Or do you not know, brothers (for I speak to those who know the law), that the law has authority over a person for as long as he lives?
אחי, אלה מכם המכירים את התורה יודעים כי לאחר שאדם מת, התורה אינה שולטת בו יותר.
2 For the married woman is bound by law to her husband as long as he lives. But if her husband dies, she is released from the law concerning the husband.
למשל: כאשר אישה נישאת לאיש, התורה קושרת אותה אל בעלה כל ימי חייו, אך אם הבעל מת, האישה אינה קשורה אליו יותר
3 So then if, while the husband lives, she is joined to another man, she is called an adulteress. But if the husband dies, she is free from the law, so that she is not an adulteress, though she is joined to another man.
ומותר לה להינשא שנית. אם היא תינשא שנית כל זמן שבעלה חי, היא תיחשב לנואפת.
4 Therefore, my brothers, you also were made dead to the law through the body of Messiah, that you would be joined to another, to him who was raised from the dead, that we may bear fruit to God.
באופן דומה, אחי, מותו של המשיח על הצלב המית אתכם לגבי טענות התורה, ואתם חופשיים להשתייך לאחר – למשיח שקם לתחייה מן המתים – כדי שנעשה פרי לאלוהים.
5 For when we were in the flesh, the sinful passions which were through the law, worked in our members to bring forth fruit for death.
כאשר היינו עדיין משועבדים לטבע הישן והחוטא שלנו, עוררה בנו התורה את תשוקותינו ותאוותינו, ועשינו את אשר ציווה עלינו אלוהים לא לעשות. כך הצמיחו מעשינו הרעים פרי הגורם למוות.
6 But now we have been released from the law, having died to that which held us captive, so that we serve in newness of the Ruach, and not in oldness of the letter.
אולם עתה, לאחר שמתנו לגבי כל מה שכבל ושיעבד אותנו, אנו משוחררים מהתורה, כדי שנוכל לשרת את אלוהים בדרך חדשה: בדרך של רוח הקודש, ולא בדרך הישנה לפי הכתוב.
7 What shall we say then? Is the law sin? Absolutely not. However, I would not have known sin, except through the law. For I would not have known covetousness, unless the law had said, "You shall not covet."
האם אני מנסה לומר שתורת אלוהים היא חטא? חס וחלילה! התורה עצמה אינה בגדר חטא, אבל היא גילתה לי את חטאי. לדוגמה: לעולם לא הייתי מודה בחטא החמדה והתאווה שבלבי אלמלא אמרה התורה:”לא תחמוד!“
8 But sin, taking opportunity through the commandment, produced in me all kinds of covetousness. For apart from the law, sin is dead.
החטא ניצל את הדיבר”לא תחמוד“כדי להזכיר לי שתשוקות אלה אסורות, ובכך הוא למעשה עורר וגירה תשוקות ודחפים אסורים שהיו כלואים בתוכי. רק במקום שבו אין תורה ואין חוקים, אין חטא.
9 I was alive apart from the law once, but when the commandment came, sin became alive, and I died.
פעם כלל לא הייתה בי תודעת החטא. אולם כשנפקחו עיני והתחלתי להבין את מצוות ה׳, החל החטא לפעול בי ולפתות אותי להפר את מצוות ה׳, והתורה דנה אותי למוות.
10 The commandment, which was for life, this I found to be for death;
כך הדיבר שניתן כדי ללמדני את דרך החיים, גרם לי מוות.
11 for sin, taking the opportunity through the commandment, deceived me, and through it killed me.
כי החטא, שניצל לרעה את הדיבר, רימה והמית אותי.
12 Therefore the law indeed is holy, and the commandment holy, and righteous, and good.
אף־על־פי־כן אין ספק שהתורה עצמה היא קדושה, וכן גם הדיברות.
13 Did that which is good, then, become death to me? Absolutely not. But sin, that it might be shown to be sin, by working death to me through that which is good; that through the commandment sin might become exceeding sinful.
אולם כיצד יכולה התורה להיות קדושה? האם לא התורה הקדושה היא שהמיתה אותי? ודאי שלא! החטא ניצל לרעה את הטוב כדי להביא למותי. מכאן יכולים אתם לראות עד כמה ערמומי ומסוכן הוא החטא, שכן הוא מנצל את התורה הטובה והקדושה של אלוהים למטרותיו הנאלחות.
14 For we know that the law is spiritual, but I am fleshly, sold under sin.
אם כן, התורה עצמה טובה – הבעיה היא בי, משום שאני מכור לחטא השולט בי.
15 For I do not know what I am doing. For I do not practice what I desire to do; but what I hate, that I do.
אינני מבין את התנהגותי: אני באמת רוצה לעשות את הטוב, אך איני יכול. לעומת זאת אני עושה את מה שאיני רוצה לעשות – אני עושה את מה שאני שונא!
16 But if I do what I do not want to do, I agree with the law that it is good.
אני יודע היטב שאני עושה את הרע, וייסורי המצפון שלי מוכיחים שאני מסכים למעשה עם התורה שהפרתי.
17 So now it is no more I that do it, but sin which dwells in me.
ברם איני יכול לעשות דבר, כי לא אני עושה את הרע, אלא החטא שבתוכי; החטא חזק ממני, והוא שגורם לי לעשות את כל המעשים הרעים האלה.
18 For I know that in me, that is, in my flesh, dwells no good thing. For the desire is present in me, but the doing of the good is not.
מניסיוני אני יודע שבי, בבשרי, אין שום דבר טוב. לעתים קרובות אני נוכח כי יש לי רצון לעשות את הטוב, אך חסר לי הכוח לעשותו.
19 For the good which I desire, I do not do; but the evil which I do not desire, that I practice.
כלומר, איני עושה את הטוב שאני מתכוון לעשות, ולעומת זאת אני מוצא את עצמי עושה את הרע שאינני רוצה לעשות!
20 But if what I do not desire, that I do, it is no more I that do it, but sin which dwells in me.
ואם אני עושה את מה שבעצם אינני רוצה לעשות, הרי ברור שלא אני עושה זאת, כי אם החטא השוכן והשולט בי.
21 I find then the law, that, to me, while I desire to do good, evil is present.
כתוצאה מכך אני מוצא בי חוקיות משונה: כאשר אני רוצה לעשות את הטוב, הרע משתלט עלי.
22 For I delight in God's law in my inner being,
בלבי אני חפץ לעשות את תורת ה׳,
23 but I see a different law in my members, warring against the law of my mind, and bringing me into captivity under the law of sin which is in my members.
אך בגופי אני מרגיש חוק אחר הלוחם בחוק השכל וההיגיון, וכך הוא עושה אותי אסיר ועבד של החטא השוכן עדיין בגופי.
24 What a wretched man I am. Who will deliver me out of the body of this death?
מסכן שכמוני, מי יושיע אותי מהשעבוד לגוף הזה שדינו מוות?
25 Thanks be to God through Yeshua the Messiah, our Lord. So then with the mind, I myself serve God's law, but with the flesh, the sin's law.
תודה לאל, האלוהים כבר הושיע אותי על־ידי ישוע המשיח אדוננו! אם כן, הטבע החוטא שלי משועבד לחטא, אולם בשכלי אני עבד לתורת האלוהים.

< Romans 7 >