< Matthew 15 >

1 Then the Pharisees and scribes came to Yeshua from Jerusalem, saying,
יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע.
2 "Why do your talmidim disobey the Tradition of the Elders? For they do not wash their hands when they eat bread."
”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“דרשו לדעת.”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“
3 And he answered them, "Why do you also disobey the commandment of God because of your tradition?
השיב להם ישוע:”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים?
4 For God said, 'Honor your father and your mother,' and, 'He who speaks evil of father or mother, let him be put to death.'
למשל, כתוב בתורה:’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘
5 But you say, 'Whoever may tell his father or his mother, "Whatever help you might otherwise have gotten from me is a gift devoted to God,"
אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן’לעבודת האלוהים‘את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של אלוהים, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם.
6 he is not to honor his father or his mother.' You have made the word of God void because of your tradition.
7 You hypocrites. Well did Isaiah prophesy of you, saying,
צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:
8 'These people honor me with their lips; but their heart is far from me.
’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני;
9 And in vain do they worship me, teaching instructions that are the commandments of humans.'"
ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “
10 He summoned the crowd, and said to them, "Hear, and understand.
ישוע אסף סביבו את הקהל ואמר:”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם:
11 That which enters into the mouth does not defile the person; but that which proceeds out of the mouth, this defiles the person."
מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“
12 Then the talmidim came, and said to him, "Do you know that the Pharisees were offended, when they heard this saying?"
תלמידיו באו אליו ואמרו:”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“
13 But he answered, "Every plant which my heavenly Father did not plant will be uprooted.
ישוע השיב להם:”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר.
14 Leave them alone. They are blind guides of the blind. If the blind guide the blind, both will fall into a pit."
התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“
15 And answering, Peter said to him, "Explain this parable to us."
שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה.
16 So he said, "Do you also still not understand?
”האם אינך מבין?“שאל אותו ישוע.
17 Do you not understand that whatever goes into the mouth passes into the belly, and then out of the body?
”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה?
18 But the things which proceed out of the mouth come out of the heart, and they defile the person.
אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן.
19 For out of the heart come forth evil thoughts, murders, adulteries, sexual sins, thefts, false testimony, and blasphemies.
כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות.
20 These are the things which defile the person; but to eat with unwashed hands does not defile the person."
דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“
21 Yeshua went out from there, and withdrew into the region of Tyre and Sidon.
ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון.
22 And look, a Canaanite woman came out from those borders, and started shouting, saying, "Have mercy on me, Lord, Son of David. My daughter is severely demonized."
אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה:”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“
23 But he did not answer her a word. His talmidim came and pleaded with him, saying, "Send her away, for she keeps shouting at us."
אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה:”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“
24 But he answered, "I was not sent to anyone but the lost sheep of the house of Israel."
”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה.
25 But she came and worshiped him, saying, "Lord, help me."
אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה:”אדוני, עזור לי!“
26 But he answered, "It is not appropriate to take the children's bread and throw it to the dogs."
”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע.
27 But she said, "Yes, Lord, but even the dogs eat the crumbs which fall from their masters' table."
”נכון, אדוני, “השיבה האישה,”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“
28 Then Yeshua answered her, "Woman, great is your faith. Be it done to you even as you desire." And her daughter was healed from that hour.
”אישה, “אמר לה ישוע,”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“באותו רגע בתה נרפאה.
29 Yeshua departed there, and came near to the Lake of Galil; and he went up into the mountain, and sat there.
ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם.
30 Large crowds came to him, having with them the lame, blind, mute, crippled, and many others, and they put them down at his feet; and he healed them.
ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם.
31 So the crowd was amazed when they saw the mute speaking, crippled healthy, lame walking, and blind seeing—and they glorified the God of Israel.
כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל.
32 Yeshua summoned the talmidim and said, "I have compassion on the crowd, because they continue with me now three days and have nothing to eat. I do not want to send them away fasting, or they might faint on the way."
לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר:”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“
33 Then the talmidim said to him, "Where should we get so many loaves in a deserted place as to satisfy so great a crowd?"
”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“שאלו התלמידים.
34 Yeshua said to them, "How many loaves do you have?" They said, "Seven, and a few small fish."
”כמה ככרות לחם יש לכם?“שאל אותם ישוע.”שבע, “ענו,”וכמה דגים קטנים.“
35 He commanded the crowd to sit down on the ground;
ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ,
36 and he took the seven loaves and the fish. He gave thanks and broke them, and gave to the talmidim, and the talmidim to the crowds.
לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים.
37 They all ate, and were filled. They took up seven baskets full of the broken pieces that were left over.
אכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים!
38 Those who ate were four thousand men, besides women and children.
39 Then he sent away the crowds, got into the boat, and came into the borders of Magadan.
לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל.

< Matthew 15 >