< Matthew 14 >

1 At that time, Herod the tetrarch heard the report concerning Yeshua,
כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע,
2 and said to his servants, "This is John the Immerser. He is risen from the dead. That is why these powers work in him."
אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“
3 For Herod had arrested John, and bound him, and put him in prison for the sake of Herodias, his brother Philip's wife.
הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס,
4 For John said to him, "It is not lawful for you to have her."
משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה.
5 And though he wanted to kill him, he feared the crowd because they regarded him as a prophet.
הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא.
6 But when Herod's birthday came, the daughter of Herodias danced among them and pleased Herod.
אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד,
7 Whereupon he promised with an oath to give her whatever she should ask.
והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה.
8 And she, being prompted by her mother, said, "Give me here on a platter the head of John the Immerser."
לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל.
9 And the king was grieved, but for the sake of his oaths, and of those who sat at the table with him, he commanded it to be given,
המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות,
10 and he sent and beheaded John in the prison.
וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר
11 And his head was brought on a platter, and given to the young woman: and she brought it to her mother.
והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה.
12 Then his talmidim came, and took the dead body, and buried him; and they went and told Yeshua.
תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה.
13 Now when Yeshua heard this, he withdrew from there in a boat, to a secluded place to be alone. When the crowds heard it, they followed him on foot from the cities.
כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים.
14 And he went out, and he saw a large crowd, and he had compassion on them, and healed their sick.
ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם.
15 Now when evening had come, the talmidim came to him, saying, "This place is desolate, and the hour is already late. Send the crowds away, that they may go into the villages, and buy themselves food."
לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“
16 But Yeshua said to them, "They do not need to go away. You give them something to eat."
אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“
17 And they told him, "We only have here five loaves and two fish."
”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“
18 So he said, "Bring them here to me."
”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע.
19 Then he commanded the crowds to sit down on the grass; and he took the five loaves and the two fish, and looking up to heaven, he blessed, broke and gave the loaves to the talmidim, and the talmidim gave to the crowds.
הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם.
20 And they all ate and were filled, and they took up twelve baskets full of that which remained left over from the broken pieces.
כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים.
21 Now those who ate were about five thousand men, besides women and children.
באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים!
22 And immediately he made the talmidim get into the boat and to go ahead of him to the other side, while he sent the crowds away.
לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה.
23 And after he had sent the crowds away, he went up into the mountain by himself to pray. When evening had come, he was there alone.
לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים.
24 But the boat was now in the middle of the lake, battered by the waves, for the wind was against it.
25 And in the watch between three and six in the morning, he came to them, walking on the lake.
בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים.
26 And when the talmidim saw him walking on the lake, they were troubled, saying, "It's a ghost." and they screamed with fear.
התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים.
27 But immediately Yeshua spoke to them, saying "Cheer up. It is I. Do not be afraid."
ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“
28 Peter answered him and said, "Lord, if it is you, command me to come to you on the waters."
”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“
29 He said, "Come." Peter stepped down from the boat, and walked on the water and went toward Yeshua.
”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע.
30 But when he saw the strong wind, he was afraid, and beginning to sink, he yelled, saying, "Lord, save me."
אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס.
31 Immediately Yeshua stretched out his hand, took hold of him, and said to him, "You of little faith, why did you doubt?"
מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“
32 When they got up into the boat, the wind ceased.
כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח.
33 Those who were in the boat worshiped him, saying, "You are truly the Son of God."
התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו.
34 When they had crossed over, they came to the land of Gennesaret.
הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת.
35 When the people of that place recognized him, they sent into all that surrounding region, and brought to him all who were sick,
אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם.
36 and they begged him that they might just touch the fringe of his garment. And all who touched it were healed.
החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא.

< Matthew 14 >