< Luke 9 >

1 He called the twelve together, and gave them power and authority over all demons, and to cure diseases.
יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות.
2 He sent them forth to proclaim the Kingdom of God, and to heal the sick.
לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים.
3 And he said to them, "Take nothing for your journey—neither staff, nor pack, nor bread, nor money; neither have two tunics.
”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה.
4 Into whatever house you enter, stay there, and depart from there.
בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד.
5 As many as do not receive you, when you depart from that city, shake off even the dust from your feet for a testimony against them."
”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“
6 They departed, and went throughout the villages, proclaiming the Good News, and healing everywhere.
התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים.
7 Now Herod the tetrarch heard of all that was done; and he was very perplexed, because it was said by some that John had risen from the dead,
כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“
8 and by some that Elijah had appeared, and by others that one of the old prophets had risen again.
או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“
9 Herod said, "John I beheaded, but who is this, about whom I hear such things?" He sought to see him.
”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע.
10 The emissaries, when they had returned, told him what things they had done. He took them, and withdrew apart to a city called Beit Tzaidah.
לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם.
11 But the crowds, perceiving it, followed him. He welcomed them, and spoke to them of the Kingdom of God, and he cured those who needed healing.
אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם.
12 The day began to wear away; and the twelve came, and said to him, "Send the crowd away, that they may go into the surrounding villages and farms, and lodge, and get food, for we are here in a deserted place."
לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי.
13 But he said to them, "You give them something to eat." They said, "We have no more than five loaves and two fish, unless we should go and buy food for all these people."
”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“
14 For they were about five thousand men. He said to his talmidim, "Make them sit down in groups of about fifty each."
כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו.
15 They did so, and made them all sit down.
התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל.
16 He took the five loaves and the two fish, and looking up to the sky, he blessed them, and broke them, and gave them to the talmidim to set before the crowd.
ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם.
17 They ate, and were all filled. They gathered up twelve baskets of broken pieces that were left over.
כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים.
18 It happened, as he was praying alone, that the talmidim were with him, and he asked them, "Who do the crowds say that I am?"
יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“
19 They answered, "'John the Immerser,' but others say, 'Elijah,' and others, that one of the old prophets is risen again."
”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“
20 He said to them, "But who do you say that I am?" Peter answered, "The Messiah of God."
”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס.
21 But he warned them, and commanded them to tell this to no one,
ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש.
22 saying, "The Son of Man must suffer many things, and be rejected by the elders, chief cohanim, and scribes, and be killed, and the third day be raised up."
”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“
23 He said to all, "If anyone desires to come after me, let him deny himself, take up his cross daily, and follow me.
לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי.
24 For whoever desires to save his life will lose it, but whoever will lose his life for my sake, the same will save it.
כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם.
25 For what does it profit a person if he gains the whole world, and loses or forfeits his own self?
מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח?
26 For whoever will be ashamed of me and of my words, of him will the Son of Man be ashamed, when he comes in his glory, and the glory of the Father, and of the holy angels.
”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים.
27 But I tell you the truth: There are some of those who stand here, who will in no way taste of death, until they see the Kingdom of God."
אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“
28 It happened about eight days after these sayings, that he took with him Peter, John, and Jacob, and went up onto the mountain to pray.
כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל.
29 As he was praying, the appearance of his face was altered, and his clothing became white and dazzling.
בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו.
30 And look, two men were talking with him, who were Moses and Elijah,
לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו.
31 who appeared in glory, and spoke of his departure, which he was about to accomplish at Jerusalem.
הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳.
32 Now Peter and those who were with him were heavy with sleep, but when they were fully awake, they saw his glory, and the two men who stood with him.
בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו.
33 It happened, as they were parting from him, that Peter said to Yeshua, "Master, it is good for us to be here. Let us make three tents: one for you, and one for Moses, and one for Elijah," not knowing what he said.
כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“
34 While he said these things, a cloud came and overshadowed them, and they were afraid as they entered into the cloud.
בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד.
35 A voice came out of the cloud, saying, "This is my Son, my Chosen One. Listen to him."
ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“
36 When the voice came, Yeshua was found alone. They were silent, and told no one in those days any of the things which they had seen.
לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו.
37 It happened on the next day, when they had come down from the mountain, that a large crowd met him.
כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע,
38 And look, a man from the crowd called out, saying, "Teacher, I beg you to look at my son, for he is my only child.
ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד.
39 And look, a spirit seizes him, and all at once he cries out, and it convulses him so that he foams, and it hardly departs from him, bruising him severely.
שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו.
40 I begged your talmidim to cast it out, and they could not."
התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“
41 Yeshua answered, "Faithless and perverse generation, how long must I be with you and put up with you? Bring your son here."
”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“
42 While he was still coming, the demon threw him down and convulsed him violently. But Yeshua rebuked the unclean spirit, and healed the boy, and gave him back to his father.
לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו.
43 They were all astonished at the majesty of God. But while all were marveling at all the things which Yeshua did, he said to his talmidim,
כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו:
44 "Let these words sink into your ears, for the Son of Man will be delivered up into the hands of men."
”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“
45 But they did not understand this saying. It was concealed from them, that they should not perceive it, and they were afraid to ask him about this saying.
אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון.
46 There arose an argument among them about which of them was the greatest.
בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם.
47 Yeshua, knowing the reasoning of their hearts, took a little child, and set him by his side,
ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו
48 and said to them, "Whoever receives this little child in my name receives me. Whoever receives me receives him who sent me. For whoever is least among you all, this one is great."
ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“
49 John answered, "Master, we saw someone casting out demons in your name, and we forbade him, because he does not follow with us."
יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“
50 Yeshua said to him, "Do not forbid him, for he who is not against you is for you."
”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“
51 It came to pass, when the days were near that he should be taken up, he intently set his face to go to Jerusalem,
בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים.
52 and sent messengers before his face. They went, and entered into a village of the Samaritans, so as to prepare for him.
יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים.
53 But they did not receive him, because he was traveling with his face set towards Jerusalem.
אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים).
54 When his talmidim, Jacob and John, saw this, they said, "Lord, do you want us to command fire to come down from the sky, and consume them?"
כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“
55 And he turned and rebuked them, and said, "You do not realize what kind of Ruach you belong to.
אולם ישוע גער בהם,
56 For the Son of Man did not come to destroy people's lives, but to save them." And they went to another village.
והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר.
57 As they went on the way, a certain man said to him, "I want to follow you wherever you go."
בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“
58 And Yeshua said to him, "The foxes have holes, and the birds of the sky have nests, but the Son of Man has no place to lay his head."
אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“
59 He said to another, "Follow me." But he said, "Lord, allow me first to go and bury my father."
בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו.
60 But Yeshua said to him, "Leave the dead to bury their own dead, but you go and announce the Kingdom of God."
”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“
61 Another also said, "I want to follow you, Lord, but first allow me to bid farewell to those who are at my house."
איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“
62 But Yeshua said to him, "No one, having put his hand to the plow, and looking back, is fit for the Kingdom of God."
אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“

< Luke 9 >