Luke 7
1 After he had finished speaking in the hearing of the people, he entered into Kfar-Nahum.
| לאחר שסיים לדבר באוזני העם בא ישוע לכפר־נחום. |
2 A certain centurion's servant, who was dear to him, was sick and at the point of death.
| היה אז קצין רומאי, שמשרת אחד שאהב נטה למות. |
3 When he heard about Yeshua, he sent to him Jewish elders, asking him to come and save his servant.
| כאשר שמע הקצין על אודות ישוע, שלח אליו כמה מזקני היהודים כדי שיבקשו ממנו לבוא ולהציל את חיי המשרת. |
4 When they came to Yeshua, they pleaded with him earnestly, saying, "He is worthy for you to do this for him,
| הזקנים באו אל ישוע והתחננו לפניו שייענה לבקשת הקצין.”אנא, מלא את בקשתו“, התחננו הזקנים, |
5 for he loves our nation, and he built our synagogue for us."
| ”כי הוא אוהב את עמנו ואף בנה לנו בית־כנסת מכספו!“ |
6 Yeshua went with them. When he was now not far from the house, the centurion sent friends, saying to him, "Lord, do not trouble yourself, for I am not worthy for you to come under my roof.
| ישוע הלך איתם אל בית הקצין, אולם לפני הגיעם אל הבית שלח הקצין אחדים מחבריו אל ישוע כדי לומר לו:”אדוני, אל תטריח את עצמך! איני ראוי שתבוא אל ביתי, |
7 Therefore I did not even think myself worthy to come to you; but say the word, and my servant will be healed.
| ומסיבה זאת גם לא העזתי לבוא אליך בעצמי. בבקשה ממך, רק צווה שמשרתי יבריא והוא יבריא. |
8 For I also am a man placed under authority, having under myself soldiers. I tell this one, 'Go.' and he goes; and to another, 'Come.' and he comes; and to my servant, 'Do this,' and he does it."
| מנין לי הביטחון הזה? הרי אני רגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פקודי. אם אני אומר לחייל אחד:’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר:’בוא‘, הוא בא. אם אני אומר למשרתי:’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה. כך גם אם תצווה על המשרת שיבריא – הוא יבריא.“ |
9 When Yeshua heard these things, he was amazed at him, and turned and said to the crowd who followed him, "I tell you, I have not found such great faith, no, not in Israel."
| דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל שליווה אותו ואמר:”בקרב כל עם ישראל לא ראיתי אדם בעל אמונה כזאת!“ |
10 And when those who had been sent returned to the house, they found the servant in good health.
| כשחזרו חברי הקצין אל הבית ראו שהמשרת הבריא לחלוטין. |
11 It happened soon afterwards, that he went to a city called Nain; and many of his talmidim, along with a large crowd, went with him.
| זמן קצר לאחר מכן הלך ישוע עם תלמידיו אל העיירה נעים, וכרגיל הלך אחריו קהל גדול. |
12 And when he drew near to the gate of the city, then look, a man who was dead was carried out, the only son of his mother, and she was a widow; and a large crowd from the city was with her.
| כשהתקרב ישוע אל שער העיירה ראה תהלוכת־לוויה יוצאת מעיר. הייתה זאת הלוויה של בן יחיד לאם אלמנה, ובין האבלים היו רבים מתושבי המקום. |
13 When the Lord saw her, he had compassion on her, and said to her, "Do not cry."
| מראה האלמנה עורר את רחמי האדון והוא אמר לה:”אל תבכי.“ |
14 He came near and touched the coffin, and the bearers stood still. He said, "Young man, I tell you, arise."
| הוא ניגש ונגע באלונקה, ונושאיה עצרו.”נער, קום לחיים!“קרא ישוע. |
15 He who was dead sat up, and began to speak. And he gave him to his mother.
| הנער קם והחל לדבר אל הסובבים אותו וישוע השיבו לאמו. |
16 Fear took hold of all, and they glorified God, saying, "A great prophet has arisen among us." and, "God has visited his people."
| הקהל, שנמלא פחד ורעדה, שיבח את האלוהים וקרא:”נביא גדול קם בינינו! היום ראינו את יד אלוהים!“ |
17 This report went out concerning him in the whole of Judea, and in all the surrounding region.
| השמועה על המעשה של ישוע התפשטה בכל יהודה והאזור סביב. |
18 The talmidim of John told him about all these things.
| גם תלמידי יוחנן המטביל שמעו על מעשי ישוע וסיפרו ליוחנן את כל אשר שמעו. |
19 John, calling to himself two of his talmidim, sent them to the Lord, saying, "Are you the one who is to come, or should we look for another?"
| יוחנן קרא אליו שניים מתלמידיו ושלח אותם אל ישוע כדי לשאול:”האם אתה המשיח, או שעלינו לחכות למישהו אחר?“ |
20 When the men had come to him, they said, "John the Immerser has sent us to you, saying, 'Are you the one who is to come, or should we look for another?'"
| שני התלמידים באו אל ישוע ואמרו:”יוחנן המטביל שלח אותנו אליך כדי לשאול: האם לך אנחנו מצפים, או למישהו אחר?“ |
21 In that hour he cured many of diseases and plagues and evil spirits; and to many who were blind he gave sight.
| באותה עת ריפא ישוע אנשים רבים ממחלות, נגעים, רוחות רעות והשיב את הראייה לעיוורים רבים. |
22 Yeshua answered them, "Go and tell John the things which you have seen and heard: that the blind receive their sight, the lame walk, the lepers are cleansed, the deaf hear, the dead are raised up, and the poor have good news preached to them.
| ”לכו וספרו ליוחנן את כל אשר ראיתם ושמעתם כאן היום“, ענה ישוע לשאלתם.”ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים הולכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת אלוהים. |
23 Blessed is he who is not offended by me."
| ועוד אמרו ליוחנן כי ברוך האיש שלא אהיה לו מכשול, אלא יאמין בי.“ |
24 When John's messengers had departed, he began to tell the crowds about John, "What did you go out into the wilderness to see? A reed shaken by the wind?
| לאחר שהלכו שני התלמידים דיבר ישוע אל הקהל על אודות יוחנן:”מה הלכתם לראות במדבר? האם הלכתם להתבונן בעשב הנע ברוח? |
25 But what did you go out to see? A man clothed in soft clothing? Look, those who are gorgeously dressed, and live delicately, are in kings' courts.
| אמרו לי, מה ציפיתם לראות? אדם לבוש בגדים יפים? הרי מי שלובש בגדים מפוארים גר בארמונות פאר ולא במדבר. |
26 But what did you go out to see? A prophet? Yes, I tell you, and much more than a prophet.
| מה באמת הלכתם לראות, נביא? כן! נביא הלכתם לראות, ואני אומר לכם שהוא גדול אף מנביא. |
27 This is he of whom it is written, 'Look, I send my messenger ahead of you, who will prepare your way before you.'
| על האיש הזה כתוב בתנ״ך:’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניךָ‘. |
28 "I tell you, among those who are born of women there is none greater than John, yet he who is least in the Kingdom of God is greater than he."
| ובכן, לא נולד אדם גדול מיוחנן, ויחד עם זאת – הקטן במלכות האלוהים גדול ממנו!“ |
29 When all the people and the tax collectors heard this, they declared God to be just, having been immersed with John's immersion.
| כל האנשים אשר שמעו את דברי יוחנן – אפילו גובי מכס – הצדיקו את דרישות אלוהים ונטבלו על־ידי יוחנן. |
30 But the Pharisees and the Law scholars rejected the counsel of God, not being immersed by him themselves.
| אולם הפרושים וחכמי התורה דחו את תוכניתו של ה׳ למענם וסרבו להיטבל על־ידי יוחנן. |
31 "To what then will I liken the people of this generation? What are they like?
| ”מה יכול אני להגיד על אנשים כאלה?“שאל ישוע.”למה הם דומים? |
32 They are like children who sit in the marketplace, and call one to another, saying, 'We played the flute for you, and you did not dance. We mourned, and you did not weep.'
| הם דומים לילדים במגרש משחקים שמתלוננים באוזני חבריהם:’ניגנו לכם בחליל אך לא רקדתם, קיננו לכם קינה, אך לא בכיתם‘.“ |
33 For John the Immerser came neither eating bread nor drinking wine, and you say, 'He has a demon.'
| ישוע המשיך:”יוחנן המטביל נהג לצום ולא שתה יין כל ימי חייו, ואתם קראתם לו’משוגע‘. |
34 The Son of Man has come eating and drinking, and you say, 'Look, a gluttonous man, and a drunkard; a friend of tax collectors and sinners.'
| עכשיו בא בן־האדם שאוכל וגם שותה יין, ומה אתם אומרים?’האיש הזה זללן, הוא שותה יין ומתחבר עם חוטאים וטיפוסים מפוקפקים! |
35 Wisdom is justified by all her children."
| אנשים יכירו בצדקת ה׳ וחוכמתו כאשר יראו איך צדיקיו חיים‘.“ |
36 One of the Pharisees invited him to eat with him. He entered into the Pharisee's house, and sat at the table.
| פרוש אחד הזמין את ישוע לארוחה בביתו. ישוע נענה להזמנה, בא לבית הפרוש וישב ליד השולחן. |
37 And look, a woman in the city who was a sinner, when she knew that he was reclining in the Pharisee's house, she brought an alabaster jar of ointment.
| באותה עיר הייתה אישה חוטאת. משנודע לה כי ישוע מתארח בבית הפרוש, לקחה פח מלא מרקחת בשמים יקרים ובאה אל הבית. |
38 Standing behind at his feet weeping, she began to wet his feet with her tears, and she wiped them with the hair of her head, kissed his feet, and anointed them with the ointment.
| כשנכנסה אל הבית כרעה ברך לפני ישוע והרטיבה את רגליו בדמעותיה. בשערה הארוך היא ניגבה את רגליו, נישקה אותן ומרחה עליהן את הבשמים שהביאה. |
39 Now when the Pharisee who had invited him saw it, he said to himself, "This man, if he were a prophet, would have perceived who and what kind of woman this is who touches him, that she is a sinner."
| מארחו של ישוע ראה את המתרחש, ומכיוון שהכיר את האישה אמר בלבו:”אילו ישוע היה באמת נביא אלוהים, הוא היה יודע עם איזו אישה יש לו עניין!“ |
40 Yeshua answered him, "Shim'on, I have something to tell you." He said, "Teacher, say on."
| ישוע ידע את מחשבות הפרוש ולכן אמר לו:”שמעון, ברצוני לומר לך משהו.“”דבר, רבי“, השיב שמעון. |
41 "A certain lender had two debtors. The one owed five hundred denarii, and the other fifty.
| ישוע סיפר לו את הסיפור הבא:”אדם הילווה כסף לשני אנשים: חמש מאות שקלים לאחד, ו־חמשת־אלפים שקלים לשני. |
42 When they could not pay, he forgave them both. Which of them therefore will love him most?"
| הואיל והשניים לא יכלו להחזיר את החוב, ריחם עליהם המלווה וויתר להם על החובות. מי לדעתך יאהב יותר את המלווה בעקבות מעשה נעלה זה?“ |
43 Shim'on answered, "He, I suppose, to whom he forgave the most." He said to him, "You have judged correctly."
| ”אני מניח שבעל החוב הגדול יותר“, ענה שמעון.”נכון מאוד“, הסכים ישוע. |
44 Turning to the woman, he said to Shim'on, "Do you see this woman? I entered into your house, and you gave me no water for my feet, but she has wet my feet with her tears, and wiped them with her hair.
| ואז הביט באישה ואמר לשמעון:”הבט באישה זאת; כשנכנסתי לביתך לא הצעת לי קערת מים כדי לרחוץ את רגלי מהאבק, ואילו אישה זו רחצה את רגלי בדמעותיה וניגבה אותן בשערה. |
45 You gave me no kiss, but she, since the time I came in, has not ceased to kiss my feet.
| ”גם לא נשקת לי כמקובל, ואילו היא לא חדלה לנשק את רגלי מהרגע שבאתי לכאן. |
46 You did not anoint my head with oil, but she has anointed my feet with ointment.
| אתה לא טרחת למשוח שמן על ראשי, ואילו היא משחה את רגלי בבשמים ובשמנים יקרים. |
47 Therefore I tell you, her sins, which are many, are forgiven, for she loved much. But to whom little is forgiven, the same loves little."
| אהבתה הרבה מוכיחה שנסלחו לה חטאים רבים. אדם שנסלח לו מעט אוהב מעט.“ |
48 He said to her, "Your sins are forgiven."
| ישוע פנה אל האישה ואמר:”נסלחו לך חטאיך.“ |
49 And those who were reclining with him began to say to themselves, "Who is this who even forgives sins?"
| האורחים האחרים שישבו איתו ליד השולחן אמרו בלבם:”למי הוא חושב את עצמו שהוא סולח על חטאים?“ |
50 He said to the woman, "Your faith has saved you. Go in peace."
| אולם ישוע המשיך ואמר לאישה:”אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום.“ |
