< Job 6 >

1 Then Job answered,
ויען איוב ויאמר׃
2 "Oh that my anguish were weighed, and all my calamity laid in the balances.
לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃
3 For now it would be heavier than the sand of the seas, therefore have my words been rash.
כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃
4 For the arrows of Shaddai are within me. My spirit drinks up their poison. The terrors of God set themselves in array against me.
כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃
5 Does the wild donkey bray when he has grass? Or does the ox low over his fodder?
הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃
6 Can that which has no flavor be eaten without salt? Or is there any taste in the white of an egg?
היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃
7 My soul refuses to touch them. They are as loathsome food to me.
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
8 "Oh that I might have my request, that God would grant the thing that I long for,
מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃
9 even that it would please God to crush me; that he would let loose his hand, and cut me off.
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃
10 Be it still my consolation, yes, let me exult in pain that doesn't spare, that I have not denied the words of the Holy One.
ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃
11 What is my strength, that I should wait? What is my end, that I should be patient?
מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃
12 Is my strength the strength of stones? Or is my flesh of bronze?
אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃
13 Isn't it that I have no help in me, That wisdom is driven quite from me?
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃
14 "To the despairing, kindness should be shown from his friend; even to him who forsakes the fear of Shaddai.
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃
15 My brothers have dealt deceitfully as a brook, as the channel of brooks that pass away;
אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃
16 Which are black by reason of the ice, in which the snow hides itself.
הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃
17 In the dry season, they vanish. When it is hot, they are consumed out of their place.
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
18 The caravans that travel beside them turn aside. They go up into the waste, and perish.
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃
19 The caravans of Tema looked. The companies of Sheba waited for them.
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃
20 They were distressed because they were confident. They came there, and were confounded.
בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃
21 For now you are nothing. You see a terror, and are afraid.
כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃
22 Did I say, 'Give to me?' or, 'Offer a present for me from your substance?'
הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃
23 or, 'Deliver me from the adversary's hand?' or, 'Redeem me from the hand of the oppressors?'
ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃
24 "Teach me, and I will hold my peace. Cause me to understand wherein I have erred.
הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃
25 How forcible are words of uprightness. But your reproof, what does it reprove?
מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃
26 Do you intend to reprove words, seeing that the speeches of one who is desperate are as wind?
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃
27 Yes, you would even cast lots for the fatherless, and make merchandise of your friend.
אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃
28 Now therefore be pleased to look at me, for surely I shall not lie to your face.
ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃
29 Please return. Let there be no injustice. Yes, return again. My cause is righteous.
שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃
30 Is there injustice on my tongue? Can't my taste discern mischievous things?
היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃

< Job 6 >