Job 17
1 "My spirit is consumed. My days are extinct, And the grave is ready for me.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ |
2 Surely there are mockers with me. My eye dwells on their provocation.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ |
3 "Now give a pledge, be collateral for me with yourself. Who is there who will strike hands with me?
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ |
4 For you have hidden their heart from understanding, Therefore you shall not exalt them.
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ |
5 He who denounces his friends for a prey, Even the eyes of his children shall fail.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ |
6 "But he has made me a byword of the people. They spit in my face.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ |
7 My eye also is dim by reason of sorrow. All my members are as a shadow.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ |
8 Upright men shall be astonished at this. The innocent shall stir up himself against the godless.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ |
9 Yet shall the righteous hold on his way. He who has clean hands shall grow stronger and stronger.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ |
10 But as for you all, come on now again; I shall not find a wise man among you.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ |
11 My days are past, my plans are broken off, as are the thoughts of my heart.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ |
12 They change the night into day, saying 'The light is near' in the presence of darkness.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ |
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) |
14 If I have said to corruption, 'You are my father;' to the worm, 'My mother,' and 'my sister;'
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ |
15 where then is my hope? As for my hope, who shall see it?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ |
