Jeremiah 18
1 The word which came to Jeremiah from the LORD, saying,
| הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ |
2 "Arise, and go down to the potter's house, and there I will cause you to hear my words."
| קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי׃ |
3 Then I went down to the potter's house, and look, he was making a work on the wheels.
| וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים׃ |
4 When the vessel that he made of the clay was marred in the hand of the potter, he made it again another vessel, as seemed good to the potter to make it.
| ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃ |
5 Then the word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמור׃ |
6 "'House of Israel, can't I do with you as this potter?' says the LORD. 'Look, as the clay in the potter's hand, so are you in my hand, house of Israel.'
| הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל׃ |
7 At what instant I shall speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to pluck up and to break down and to destroy it;
| רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃ |
8 if that nation, concerning which I have spoken, turn from their evil, I will change my mind about the disaster that I thought to do to them.
| ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃ |
9 At what instant I shall speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to build and to plant it;
| ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע׃ |
10 if they do that which is evil in my sight, that they not obey my voice, then I will repent of the good, with which I said I would benefit them.
| ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃ |
11 Now therefore, speak to the men of Judah, and to the inhabitants of Jerusalem, saying, 'Thus says the LORD: Look, I frame evil against you, and devise a device against you: return now everyone from his evil way, and amend your ways and your doings.'
| ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃ |
12 But they say, 'It is in vain; for we will walk after our own devices, and we will do everyone after the stubbornness of his evil heart.'"
| ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה׃ |
13 Therefore thus says the LORD: "Ask now among the nations, who has heard such things; the virgin of Israel has done a very horrible thing.
| לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃ |
14 Shall the snow of Lebanon fail from the rock of the field? Shall the cold waters that flow down from afar be dried up?
| היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃ |
15 For my people have forgotten me, they have burned incense to false gods; and they have been made to stumble in their ways, in the ancient paths, to walk in byways, in a way not built up;
| כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃ |
16 to make their land an astonishment, and a perpetual hissing; everyone who passes thereby shall be astonished, and shake his head.
| לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃ |
17 I will scatter them as with an east wind before the enemy; I will show them the back, and not the face, in the day of their calamity."
| כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם׃ |
18 Then they said, "Come, and let us make plans against Jeremiah; for the law shall not perish from the cohen, nor counsel from the wise, nor the word from the prophet. Come, and let us strike him with the tongue, and let us not give heed to any of his words."
| ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃ |
19 "Give heed to me, LORD, and listen to the voice of those who contend with me.
| הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃ |
20 Shall evil be recompensed for good? For they have dug a pit for my soul. Remember how I stood before you to speak good for them, to turn away your wrath from them.
| הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם׃ |
21 Therefore deliver up their children to the famine, and give them over to the power of the sword; and let their wives become childless, and widows; and let their men be slain of death, and their young men struck of the sword in battle.
| לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃ |
22 Let a cry be heard from their houses, when you shall bring a troop suddenly on them; for they have dug a pit to take me, and hid snares for my feet.
| תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃ |
23 Yet, LORD, you know all their counsel against me to kill me; do not forgive their iniquity, neither blot out their sin from your sight; but let them be overthrown before you; deal you with them in the time of your anger."
| ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃ |
