< 2 Corinthians 11 >

1 I wish that you would bear with me in a little foolishness, but indeed you do bear with me.
אני מקווה שתתייחסו אלי בסבלנות גם אם אני מדבר בטיפשות. אנא, סלחו לי והניחו לי לומר את אשר על לבי.
2 For I am jealous over you with a godly jealousy. For I married you to one husband, that I might present you as a pure virgin to Messiah.
אני דואג לכם דאגה עמוקה כאלוהים עצמו; אתם כבתולה טהורה שהארשתי לאיש אחד, למשיח.
3 But I am afraid that somehow, as the serpent deceived Havah in his craftiness, so your minds might be corrupted from the sincerity and purity that is in the Messiah.
אך אני חושש שמא תסטו יום אחד ממסירותכם הטהורה למשיח, כשם שחווה רומתה על־ידי הנחש בגן העדן.
4 For if he who comes preaches another Yeshua, whom we did not preach, or if you receive a different spirit, which you did not receive, or a different "good news", which you did not accept, you put up with that well enough.
אתם מתנהגים כפתאים ומאמינים לכל מה שאומרים לכם, גם אם מישהו מכריז לכם על ישוע השונה מזה שהכרזנו, או על רוח ששונה מרוח הקודש שקיבלתם, או על דרך שונה לישועה. אכן, אתם מוכנים להאמין לכל דבר!
5 For I reckon that I am not at all behind the very best emissaries.
סבורני שאיני נופל במאומה מ”שליחים“מיוחדים אלה!
6 Even though I am unskilled in speech, I am not unskilled in knowledge. But in every way we have made this known to you in all things.
אולי אינני נואם מעולה, אך אני יודע לפחות על מה אני מדבר, כפי שהוכחנו לכם פעמים רבות.
7 Or did I commit a sin in humbling myself that you might be exalted, because I preached to you God's Good News free of charge?
האם חטאתי כשהשפלתי את עצמי (כדי לרומם אתכם!) ובישרתי לכם את בשורת האלוהים ללא תשלום?
8 I robbed other congregations, taking wages from them that I might serve you.
קהילות אחרות תמכו בי בעת שעבדתי למענכם. כן, לקחתי את כספם כדי לעזור לכם.
9 When I was present with you and was in need, I was not a burden on anyone, for the brothers, when they came from Macedonia, supplied the measure of my need. In everything I kept myself from being burdensome to you, and I will continue to do so.
בכל עת שהותי עמכם לא ביקשתי מכם פרוטה; האחים שבאו ממקדוניה סיפקו את כל צרכי. מעולם לא ביקשתי מכם דבר, וגם להבא לא אבקש.
10 As the truth of Messiah is in me, no one will stop me from this boasting in the regions of Achaia.
בשם אמת המשיח בי, אני מבטיח שאתגאה על כך בכל יוון!
11 Why? Because I do not love you? God knows.
מדוע? האם משום שאיני אוהב אתכם? אלוהים יודע שאני אוהב אתכם!
12 But what I do, that I will do, that I may cut off occasion from them that desire an occasion, that in which they boast, they may be found even as we.
אעשה זאת כדי לסכור את פיהם של אלה שמתפארים וטוענים:”אנחנו עושים את עבודת אלוהים בדיוק כמו פולוס וטימותיוס!“
13 For such people are false emissaries, deceitful workers, masquerading as Messiah's emissaries.
אנשים אלה הינם שליחי־שקר, רמאים שמתחפשים לשליחי המשיח.
14 And no wonder, for even Satan masquerades as an angel of light.
אך איני מתפלא על כך! אם השטן עצמו יכול להתחפש למלאך אור,
15 It is no great thing therefore if his servants also masquerade as servants of righteousness, whose end will be according to their works.
אין פלא שמשרתיו יכולים להתחפש למשרתי צדק. אך לבסוף הם יקבלו את העונש שמגיע להם על מעלליהם.
16 I say again, let no one think me foolish. But if so, yet receive me as foolish, that I also may boast a little.
אני חוזר ואומר, אל תחשבוני לשוטה, אך גם אם אתם חושבים אותי לשוטה, הקשיבו לי בכל זאת והניחו לי להתגאות כמוהם.
17 That which I speak, I do not speak according to the Lord, but as in foolishness, in this confidence of boasting.
גאווה זאת לא ניתנה לי מאת המשיח, שכן אני נוהג כשוטה.
18 Seeing that many boast after the flesh, I will also boast.
אך מאחר שרבים מתגאים על הישגיהם האנושיים, גם אני אתגאה כמוהם.
19 For you bear with the foolish gladly, being wise.
אתם חושבים את עצמכם לחכמים גדולים, אך אתם מקשיבים ברצון לשוטים האלה.
20 For you put up with it if someone makes slaves of you, if someone exploits you, if someone takes advantage of you, if someone exalts himself, if someone strikes you on the face.
לא אכפת לכם אם הם משעבדים אתכם, מנצלים אתכם, מכשילים אתכם, סוטרים על פניכם או מתנשאים עליכם.
21 I speak by way of disparagement, as though we had been weak. Yet however any is bold (I speak in foolishness), I am bold also.
אני מתבייש להודות שאיני חזק או נועז כמוהם. אך בכל מה שהם יכולים להתגאות, אני שוב מדבר כשוטה, גם אני יכול להתגאות!
22 Are they Hebrews? So am I. Are they Israelites? So am I. Are they descendants of Abraham? So am I.
האם הם עברים? גם אני. האם הם ישראלים? גם אני. זרע אברהם? גם אני.
23 Are they servants of Messiah? (I speak as one beside himself) I am more so; in labors more abundantly, in prisons more abundantly, in stripes above measure, in deaths often.
האם הם משרתי המשיח? אולי אני מדבר כשוטה, אך אני משרת טוב מהם! עמלתי קשה מהם, הושלכתי לכלא פעמים רבות מהם, הוכיתי יותר, ועמדתי לפני המוות פעמים רבות יותר.
24 Five times from the Jews I received forty stripes minus one.
חמש פעמים הלקוני היהודים שלושים־ותשע מלקות.
25 Three times I was beaten with rods. Once I was stoned. Three times I suffered shipwreck. I have been a night and a day in the deep.
שלוש פעמים הולקיתי בשוטים, פעם אחת נסקלתי באבנים, שלוש פעמים נטרפה ספינתי, ופעם נסחפתי עשרים־וארבע שעות בים הפתוח.
26 I have been in travels often, perils of rivers, perils of robbers, perils from my countrymen, perils from those who are not Jews, perils in the city, perils in the wilderness, perils in the sea, perils among false brothers;
במסעותיי הרבים והמעייפים ניצלתי מסכנת שיטפונות, מידי שודדים, מידי היהודים ומידי הגויים. הותקפתי על־ידי המון בערים שונות, ניצלתי ממוות במדבר, מטביעה בים ומאנשים שהתחזו כמאמינים משיחיים.
27 in labor and travail, in watchings often, in hunger and thirst, in fastings often, and in cold and nakedness.
עמלתי וטרחתי ולילות רבים לא עצמתי עין. פעמים רבות רעבתי וצמאתי; כן, הייתי ללא אוכל, לבוש או קורת־גג.
28 Besides those things that are outside, there is that which presses on me daily, anxiety for all the congregations.
מלבד כל אלה אני נושא עמי דאגה מתמדת לשלום הקהילות.
29 Who is weak, and I am not weak? Who is caused to stumble, and I do not burn with indignation?
כאשר מישהו שוגה, אני חש בצערו. כאשר מישהו חוטא, לבי כואב.
30 If I must boast, I will boast of the things that concern my weakness.
אם עלי להתגאות, אני בוחר להתגאות בדברים שמראים את חולשתי.
31 The God and Father of the Lord Yeshua, he who is blessed forevermore, knows that I do not lie. (aiōn g165)
האלוהים ואבי המשיח אדוננו, יבורך שמו לעולמים, יודע שאני דובר אמת. (aiōn g165)
32 In Damascus the governor under Aretas the king guarded the city of the Damascenes, desiring to arrest me.
בהיותי בדמשק, המושל מטעם המלך ארטס הפקיד שומרים על שערי העיר כדי לתפסני,
33 Through a window I was let down in a basket by the wall, and escaped his hands.
אך הורדתי בסל דרך פתח בחומה ונמלטתי מידיו.

< 2 Corinthians 11 >