Romans 14
1 Now accept one who is weak in faith, but not for disputes over opinions.
| ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃ |
2 One person has faith to eat all things, but the one who is weak eats only vegetables.
| יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃ |
3 Do not let the one who eats despise the one who does not eat. Do not let the one who does not eat judge the one who eats, for God has accepted him.
| האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃ |
4 Who are you who judge another's servant? To his own lord he stands or falls. Yes, he will be made to stand, for the Lord has power to make him stand.
| מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃ |
5 One esteems one day as more important; and another one esteems every day alike. Let each one be fully convinced in his own mind.
| יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃ |
6 The one who observes the day, observes it to the Lord; and the one who does not observe the day, he does not observe it to the Lord. The one who eats, he eats to the Lord; since he gives thanks to God. And the one who does not eat, he does not eat to the Lord, and gives thanks to God.
| השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃ |
7 For none of us lives to himself, and none dies to himself.
| כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃ |
8 For if we live, we live to the Lord. Or if we die, we die to the Lord. If therefore we live or die, we are the Lord's.
| כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃ |
9 For to this end Messiah died, and lived again, that he might be Lord of both the dead and the living.
| כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃ |
10 But you, why do you judge your brother? Or you again, why do you despise your brother? For we will all stand before the judgment seat of God.
| ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃ |
11 For it is written, "'As I live,' says the Lord, 'to me every knee will bow. Every tongue will confess to God.'"
| כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃ |
12 So then each one of us will give account of himself to God.
| הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃ |
13 Therefore let us not judge one another any more, but judge this rather, not to put a stumbling block in a brother's way, or an occasion for falling.
| לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃ |
14 I know, and am persuaded in the Lord Jesus, that nothing is unclean of itself; except that to him who considers anything to be unclean, to him it is unclean.
| ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃ |
15 Yet if because of food your brother is grieved, you walk no longer in love. Do not destroy with your food him for whom Messiah died.
| ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃ |
16 Then do not let your good be slandered,
| לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃ |
17 for the Kingdom of God is not eating and drinking, but righteousness, peace, and joy in the Holy Spirit.
| כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃ |
18 For he who serves Messiah in these things is acceptable to God and approved by people.
| והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃ |
19 So then, let us follow after things which make for peace, and things by which we may build one another up.
| ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃ |
20 Do not overthrow God's work for food's sake. All things indeed are clean, however it is evil for anyone who creates a stumbling block by eating.
| אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃ |
21 It is good to not eat meat, drink wine, or do anything by which your brother stumbles, or is offended, or is made weak.
| טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃ |
22 The faith you have, keep between yourself and God. Happy is the one who does not judge himself in that which he approves.
| יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃ |
23 But he who doubts is condemned if he eats, because it is not of faith; and whatever is not of faith is sin.
| ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא, ׃ |
