< Yochanan 6 >

1 After these things, Jesus went away to the other side of the sea of Galilee, which is also called the Sea of Tiberias.
ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
2 A large crowd followed him, because they saw the signs which he did on those who were sick.
וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃
3 Jesus went up into the mountain, and he sat there with his disciples.
ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃
4 Now the Passover, the Jewish festival, was near.
וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
5 Jesus therefore lifting up his eyes, and seeing that a large crowd was coming to him, said to Philip, "Where are we to buy bread, that these may eat?"
וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
6 This he said to test him, for he himself knew what he would do.
ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃
7 Philip answered him, "Two hundred denarii worth of bread is not sufficient for them, that everyone of them may receive a little."
ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
8 One of his disciples, Andrew, Simon Peter's brother, said to him,
ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃
9 "There is a boy here who has five barley loaves and two fish, but what are these among so many?"
יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃
10 Jesus said, "Have the people sit down." Now there was much grass in that place. So the men sat down, in number about five thousand.
ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃
11 Jesus took the loaves; and having given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to those who were sitting down; likewise also of the fish as much as they desired.
ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃
12 When they were filled, he said to his disciples, "Gather up the broken pieces which are left over, that nothing be lost."
ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃
13 So they gathered them up, and filled twelve baskets with broken pieces from the five barley loaves, which were left over by those who had eaten.
ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
14 When therefore the people saw the sign which he did, they said, "This is truly the Prophet who comes into the world."
ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃
15 Jesus therefore, perceiving that they were about to come and take him by force, to make him king, withdrew again to the mountain by himself.
וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
16 When evening came, his disciples went down to the sea,
ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
17 and they entered into the boat, and were going over the sea to Capernaum. It was now dark, and Jesus had not yet come to them.
ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
18 The sea was tossed by a great wind blowing.
ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃
19 When therefore they had rowed about three or four miles, they saw Jesus walking on the sea, and drawing near to the boat; and they were afraid.
והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃
20 But he said to them, "It is I. Do not be afraid."
ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃
21 They were willing therefore to receive him into the boat. Immediately the boat was at the land where they were going.
ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
22 On the next day, the crowd that stood on the other side of the sea saw that there was no other boat there, except one, and that Jesus had not entered with his disciples into the boat, but his disciples had gone away alone.
ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
23 Other boats from Tiberias came near to the place where they ate the bread after the Lord had given thanks.
ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃
24 When the crowd therefore saw that Jesus was not there, nor his disciples, they themselves got into the boats, and came to Capernaum, seeking Jesus.
ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃
25 When they found him on the other side of the sea, they asked him, "Rabbi, when did you come here?"
וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃
26 Jesus answered them, "Truly, truly, I tell you, you seek me, not because you saw signs, but because you ate of the loaves, and were filled.
ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃
27 Do not work for the food which perishes, but for the food which remains to everlasting life, which the Son of Man will give to you. For God the Father has sealed him." (aiōnios g166)
אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ (aiōnios g166)
28 They said therefore to him, "What must we do, that we may work the works of God?"
ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃
29 Jesus answered them, "This is the work of God, that you believe in him whom he has sent."
ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃
30 They said therefore to him, "What then do you do for a sign, that we may see, and believe you? What work do you do?
ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃
31 Our fathers ate the manna in the wilderness. As it is written, 'He gave them bread out of heaven to eat.'"
אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
32 Jesus therefore said to them, "Truly, truly, I tell you, it was not Moses who gave you the bread out of heaven, but my Father gives you the true bread out of heaven.
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
33 For the bread of God is that which comes down out of heaven, and gives life to the world."
כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
34 They said therefore to him, "Lord, always give us this bread."
ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
35 Jesus said to them, "I am the bread of life. He who comes to me will not be hungry, and he who believes in me will never be thirsty.
ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃
36 But I told you that you have seen me, and yet you do not believe.
ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃
37 All those whom the Father gives me will come to me. Him who comes to me I will in no way throw out.
כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃
38 For I have come down from heaven, not to do my own will, but the will of him who sent me.
כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃
39 This is the will of him who sent me, that of all he has given to me I should lose nothing, but should raise him up at the last day.
וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃
40 This is the will of my Father, that everyone who sees the Son, and believes in him, should have everlasting life; and I will raise him up at the last day." (aiōnios g166)
וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166)
41 The Jewish people therefore murmured concerning him, because he said, "I am the bread which came down out of heaven."
וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃
42 They said, "Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then does he say, 'I have come down out of heaven?'"
ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
43 Therefore Jesus answered them, "Do not murmur among yourselves.
ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
44 No one can come to me unless the Father who sent me draws him, and I will raise him up in the last day.
לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃
45 It is written in the Prophets, 'And they will all be taught by God.' Therefore everyone who hears and learns from the Father comes to me.
הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃
46 Not that anyone has seen the Father, except he who is from God. He has seen the Father.
לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃
47 Truly, truly, I tell you, he who believes has everlasting life. (aiōnios g166)
אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃ (aiōnios g166)
48 I am the bread of life.
אנכי הוא לחם החיים׃
49 Your fathers ate the manna in the wilderness, and they died.
אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃
50 This is the bread which comes down out of heaven, that anyone may eat of it and not die.
זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
51 I am the living bread which came down out of heaven. If anyone eats of this bread, he will live forever; and the bread which I will give for the life of the world is my flesh." (aiōn g165)
אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ (aiōn g165)
52 The Jews therefore argued with one another, saying, "How can this one give us flesh to eat?"
ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃
53 Jesus therefore said to them, "Truly I tell you, unless you eat the flesh of the Son of Man and drink his blood, you do not have life in yourselves.
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃
54 He who eats my flesh and drinks my blood has everlasting life, and I will raise him up at the last day. (aiōnios g166)
האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166)
55 For my flesh is food indeed, and my blood is drink indeed.
כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃
56 He who eats my flesh and drinks my blood lives in me, and I in him.
האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃
57 As the living Father sent me, and I live because of the Father; so he who feeds on me, he will also live because of me.
כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃
58 This is the bread which came down out of heaven—not as the fathers ate, and died. He who eats this bread will live forever." (aiōn g165)
זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃ (aiōn g165)
59 He said these things in the synagogue, as he taught in Capernaum.
כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃
60 Therefore many of his disciples, when they heard this, said, "This is a hard saying. Who can listen to it?"
ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
61 But Jesus knowing in himself that his disciples murmured at this, said to them, "Does this cause you to stumble?
ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
62 Then what if you would see the Son of Man ascending to where he was before?
מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃
63 It is the Spirit who gives life. The flesh profits nothing. The words that I speak to you are spirit, and are life.
הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃
64 But there are some of you who do not believe." For Jesus knew from the beginning who they were who did not believe, and who it was who would betray him.
אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
65 He said, "For this cause have I said to you that no one can come to me, unless it is given to him by the Father."
ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃
66 At this, many of his disciples went back, and walked no more with him.
מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
67 Jesus said therefore to the twelve, "You do not also want to go away, do you?"
ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
68 Simon Peter answered him, "Lord, to whom would we go? You have the words of everlasting life. (aiōnios g166)
ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ (aiōnios g166)
69 We have come to believe and know that you are the Holy One of God."
ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃
70 Jesus answered them, "Did I not choose you, the twelve, and one of you is a devil?"
ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃
71 Now he spoke of Judas, the son of Simon Iscariot, for it was he who would betray him, being one of the twelve.
זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

< Yochanan 6 >