Jeremiah 9
1 Oh that my head were waters, and my eyes a spring of tears, that I might weep day and night for the slain of the daughter of my people.
| מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי׃ |
2 Oh that I had in the wilderness a lodging place of wayfaring men; that I might leave my people, and go from them. For they are all adulterers, an assembly of treacherous men."
| מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים׃ |
3 "They bend their tongue as a bow. Falsehood and not truth has grown strong in the land; for they proceed from evil to evil, and they do not know me," says the LORD.
| וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה׃ |
4 "Everyone be on guard against his neighbor, and do not trust any brother; for every brother is a deceiver, and every neighbor will go about with slanders.
| איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך׃ |
5 Everyone deceives his neighbor, and does not speak the truth. They have taught their tongue to speak lies; they do evil, they do not cease so as to return.
| ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו׃ |
6 Oppression upon oppression, and deceit upon deceit. They refuse to know me," says the LORD.
| שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה׃ |
7 Therefore thus says the LORD of hosts, "Look, I will melt them, and try them; for how should I deal with the wickedness of the daughter of my people?
| לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי׃ |
8 Their tongue is a deadly arrow; it speaks deceit: one speaks peaceably to his neighbor with his mouth, but in his heart he lies in wait for him.
| חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׃ |
9 Shall I not visit them for these things?" says the LORD; "shall not my soul be avenged on such a nation as this?"
| העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ |
10 "For the mountains I will take up weeping and wailing, and for the pastures of the wilderness a lamentation, because they are laid waste so that no one passes through; nor can men hear the voice of the cattle. Both the birds of the sky and the animals have fled, they are gone."
| על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃ |
11 "I will make Jerusalem heaps, a dwelling place of jackals; and I will make the cities of Judah a desolation, without inhabitant."
| ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃ |
12 "Who is the wise man, that may understand this? Who is he to whom the mouth of the LORD has spoken, that he may declare it? Why is the land perished and burned up like a wilderness, so that none passes through?"
| מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃ |
13 The LORD says, "Because they have forsaken my law which I set before them, and have not obeyed my voice, neither walked in it,
| ויאמר יהוה על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה׃ |
14 but have walked after the stubbornness of their own heart, and after the Baals, which their fathers taught them;
| וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם׃ |
15 therefore thus says the LORD of hosts, the God of Israel, 'Look, I will feed them, even this people, with wormwood, and give them water of gall to drink.
| לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש׃ |
16 I will scatter them also among the nations, whom neither they nor their fathers have known; and I will send the sword after them, until I have consumed them.'"
| והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃ |
17 Thus says the LORD of hosts, "Consider, and call for the mourning women, that they may come; and send for the skillful women, that they may come:"
| כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה׃ |
18 "and let them make haste, and take up a wailing for us, that our eyes may run down with tears, and our eyelids gush out with waters.
| ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים׃ |
19 For a voice of wailing is heard out of Zion, 'How are we ruined. We are greatly confounded, because we have forsaken the land, because they have cast down our dwellings.'"
| כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃ |
20 "Yet hear the word of the LORD, you women, and let your ear receive the word of his mouth; and teach your daughters wailing, and everyone her neighbor lamentation.
| כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃ |
21 'For death has come up into our windows, it is entered into our palaces; to cut off the children from outside, and the young men from the streets.'
| כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃ |
22 Speak, 'Thus says the LORD, "The dead bodies of men shall fall as dung on the open field, and as the handful after the harvester; and none shall gather them."'"
| דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃ |
23 Thus says the LORD, "Do not let the wise man glory in his wisdom, neither let the mighty man glory in his might, do not let the rich man glory in his riches;
| כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו׃ |
24 but let him who boasts boast in this, that he has understanding, and knows me, that I am the LORD who exercises loving kindness, justice, and righteousness, in the earth: for in these things I delight," says the LORD.
| כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה׃ |
25 "Look, the days come," says the LORD, "that I will punish all those who are circumcised in uncircumcision:
| הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה׃ |
26 Egypt, and Judah, and Edom, and the people of Ammon, and Moab, and all that have the corners of their hair cut off, who dwell in the wilderness; for all the nations are uncircumcised, and all the house of Israel are uncircumcised in heart."
| על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב׃ |
