Jeremiah 10
1 Hear the word which the LORD speaks to you, house of Israel.
| שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל |
2 Thus says the LORD, "Do not learn the way of the nations, and do not be dismayed at the signs of the sky; for the nations are dismayed at them.
| כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה |
3 For the customs of the peoples are vanity; for one cuts a tree out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe.
| כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד |
4 They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it not move.
| בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק |
5 They are like a palm tree, of turned work, and do not speak: they must be carried, because they can't go. Do not be afraid of them; for they can't do evil, neither is it in them to do good."
| כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם |
6 "There is none like you, LORD; you are great, and your name is great in might.
| מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה |
7 Who should not fear you, King of the nations? For it appertains to you; because among all the wise men of the nations, and in all their royal estate, there is none like you.
| מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך |
8 But they are together brutish and foolish, the instruction of idols. It is but wood.
| ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא |
9 There is silver beaten into plates, which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the artificer and of the hands of the goldsmith; blue and purple for their clothing; they are all the work of skillful men.
| כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם |
10 But the LORD is the true God; he is the living God, and an everlasting King: at his wrath the earth trembles, and the nations are not able to withstand his indignation.
| ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו |
11 You shall say this to them: 'The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.'
| כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה |
12 He has made the earth by his power, he has established the world by his wisdom, and by his understanding has he stretched out the heavens:
| עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים |
13 when he utters his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causes the vapors to ascend from the farthest parts of the earth; he makes lightnings for the rain, and brings forth the wind out of his treasuries.
| לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו |
14 Every man has become brutish and without knowledge; every goldsmith is disappointed by his engraved image; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.
| נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם |
15 They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish.
| הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו |
16 The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and Israel is the tribe of his inheritance; the LORD of hosts is his name."
| לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו |
17 'Gather up your wares out of the land, you who live under siege.
| אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור |
18 For thus says the LORD, 'Look, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel it.'
| כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו |
19 Woe is me because of my hurt. My wound is grievous: but I said, 'Truly this is my grief, and I must bear it.'
| אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו |
20 My tent is destroyed, and all my cords are broken: my children are gone forth from me, and they are no more: there is none to spread my tent any more, and to set up my curtains.
| אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי |
21 For the shepherds are become brutish, and have not inquired of the LORD: therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered.
| כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה |
22 The voice of news, look, it comes, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah a desolation, a dwelling place of jackals.
| קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים |
23 LORD, I know that the way of man is not in himself: it is not in man who walks to direct his steps.
| ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו |
24 LORD, correct me, but in measure: not in your anger, lest you bring me to nothing.
| יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני |
25 Pour out your wrath on the nations that do not know you, and on the families that do not call on your name: for they have devoured Jacob, yes, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation."
| שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו |
