< Hebrews 11 >

1 Now faith is being confident of what we hope for, convinced about things we do not see.
מהי אמונה? אמונה היא ביטחון מלא בדברים שלהם אנו מקווים, ומצב שבו אנו משוכנעים במציאותם של דברים שאיננו יכולים לראותם.
2 For by this, the people of old were attested.
אבותינו זכורים לטובה בשל אמונתם הגדולה באלוהים.
3 By faith, we understand that the ages were prepared by the word of God, so that what is seen has not been made out of things which are visible. (aiōn g165)
על־ידי אמונה באלוהים אנו מקבלים את העובדה שהעולם כולו נברא בפקודת ה׳, אשר ברא את כל מה שאנו רואים מדברים בלתי־נראים. (aiōn g165)
4 By faith, Abel offered to God a better sacrifice than Cain, through which he was attested as righteous, God testifying with respect to his gifts; and though he died he still speaks through it.
הבל – בשל אמונתו הביא הבל לה׳ קורבן טוב מזה של קין. כאשר קיבל ה׳ את מנחתו של הבל העיד למעשה שהבל צדיק בעיניו. למרות שהבל מת לפני שנים רבות יכולים אנו עדיין ללמוד ממנו שיעור באמונה.
5 By faith, Enoch was taken away, so that he would not see death, "and he was not found, because God took him away." For before he was taken he was attested as having pleased God.
חנוך – בזכות אמונתו של חנוך העלה אותו אלוהים לשמים בלי שימות. חנוך נעלם לפתע מן העולם הזה, מפני שאלוהים לקחו. עוד לפני שעלה חנוך לשמים נאמר עליו שמצא חן בעיני אלוהים.
6 Now without faith it is impossible to be well pleasing to him, for he who comes to God must believe that he exists, and that he is a rewarder of those who seek him.
בלי אמונה לא תוכל למצוא־חן בעיני אלוהים. מי שרוצה להתקרב לאלוהים חייב להאמין שיש אלוהים, ושהוא גומל למחפשים אותו באמת.
7 By faith, Noah, being warned about things not yet seen, in reverence prepared a box-shaped ship for the salvation of his household, through which he condemned the world, and became heir of the righteousness which is according to faith.
נוח – מתוך אמונה ציית נוח לאזהרת אלוהים בדבר העתיד להתרחש. אף כי לא היה סימן למבול האמין נוח לה׳, ובלי לבזבז זמן בנה תיבה כדי להציל את בני־משפחתו. אמונתו של נוח באלוהים הייתה ניגוד מוחלט לחוסר־האמונה של בני דורו בעולם. נוח מצא־חן בעיני אלוהים בזכות אמונתו.
8 By faith, Abraham, when he was called, obeyed to go out to a place which he was to receive for an inheritance. He went out, not knowing where he was going.
אברהם – כאשר ציווה ה׳ על אברהם לעזוב את מולדתו וללכת לארץ שהבטיח לו, ציית אברהם לה׳ מתוך אמונתו בו. הוא נשמע לה׳ למרות שלא ידע לאן אלוהים מוביל אותו.
9 By faith, he sojourned in a land of promise, as a foreigner, living in tents with Isaac and Jacob, the heirs with him of the same promise.
מתוך אמונתו בה׳, גם לאחר שהגיע אברהם אל ארץ ההבטחה חי בה כזר וכנכרי; הוא גר באוהלים, כמו יצחק ויעקב שקיבלו אותה הבטחה.
10 For he looked for the city which has foundations, whose architect and builder is God.
כי אברהם המתין בסבלנות ובביטחון שה׳ יביאו אל העיר שאלוהים מתכנן ובונה.
11 By faith, even barren Sarah herself received power to conceive when she was past age, and gave birth, since she considered him faithful who had promised.
שרה – גם שרה האמינה בה׳ ולכן, למרות שהייתה זקנה מאוד, העניק לה אלוהים את היכולת הפיזית ללדת את בנה.
12 Therefore as many as the stars of the sky in multitude, and as innumerable as the sand which is by the sea shore, were fathered by one man, and him as good as dead.
וכך, מאב שהיה זקן מכדי להוליד אפילו בן אחד, נולד עם שלם שמספרו ככוכבי השמים וכגרגירי החול שעל שפת הים.
13 These all died in faith, not having received the promises, but having seen them and embraced them from afar, and having acknowledged that they were foreigners and temporary residents on the earth.
כל אנשי האמונה שציינתי לעיל מתו לפני שזכו לראות את התגשמות כל הבטחות ה׳, אך הם ראו את התגשמותן בעתיד ושמחו על כך, שכן הודו כי ביתם האמיתי אינו בעולם הזה, וראו את עצמם כזרים שנמצאים בעולם הזה.
14 For those who say such things make it clear that they are seeking a country of their own.
מדבריהם משתמע שציפו לארץ מושב.
15 If indeed they had been thinking of that country from which they went out, they would have had enough time to return.
אילו הצטערו לעזוב את הארץ שממנה יצאו, הייתה להם אפשרות לשוב אליו,
16 Instead, they were longing for a better country, that is, a heavenly one. Therefore God is not ashamed of them, to be called their God, for he has prepared a city for them.
אך הם לא רצו לשוב; נפשם יצאה אל הבית השמימי. עתה אלוהים אינו מתבייש להיקרא אלוהיהם, שהרי הכין להם עיר בשמים.
17 By faith, Abraham, being tested, offered up Isaac; and he who had gladly received the promises was offering up his one and only son;
גם כאשר ניסהו ה׳ בטח בו אברהם והאמין להבטחותיו, ומשום כך היה מוכן להקריב את בנו יחידו.
18 even he to whom it was said, "In Isaac will your descendants be called;"
אכן, אברהם היה מוכן להקריב את יצחק אשר דרכו הבטיח לו אלוהים:”ביצחק ייקרא לך זרע“.
19 concluding that God is able to raise up even from the dead. Figuratively speaking, he also did receive him back from the dead.
אברהם האמין שאילו מת יצחק היה אלוהים משיב אותו לתחייה – וזה אכן מה שקרה, כי לגבי אברהם נועד יצחק למוות, אך ה׳ השיב לו את חייו.
20 By faith, Isaac blessed Jacob and Esau, even concerning things to come.
יצחק, יעקב ויוסף – מתוך אמונה ידע יצחק שאלוהים יברך את שני בניו, יעקב ועשו.
21 By faith, Jacob, when he was dying, blessed each of the sons of Joseph, and bowed over the top of his staff.
כאשר הזדקן יעקב ועמד למות ברך מתוך אמונה את שני בני יוסף, והשתחווה על ראש המטה.
22 By faith, Joseph, when his end was near, made mention of the departure of the children of Israel; and gave instructions concerning his bones.
כשעמד יוסף למות הוא דיבר מתוך אמונה על העובדה שאלוהים יוציא את בני־ישראל ממצרים. יוסף לא הטיל ספק בדבר, ולכן השביע את בני־ישראל שייקחו עמם את עצמותיו בצאתם ממצרים.
23 By faith, Moses, when he was born, was hidden for three months by his parents, because they saw that he was a beautiful child, and they were not afraid of the king's commandment.
עמרם ויוכבד – גם להורי משה הייתה אמונה גדולה. בראותם שאלוהים ברכם בילד מיוחד, האמינו שה׳ יכול להצילו מגזר־דין המוות שהוציא פרעה. משום כך הם לא פחדו מהמלך והסתירו את משה שלושה חודשים.
24 By faith, Moses, when he had grown up, refused to be called the son of Pharaoh's daughter,
משה – כאשר גדל משה הוא סירב, מתוך אמונתו באלוהים, להיקרא בנו של בת־פרעה.
25 choosing rather to share ill treatment with God's people, than to enjoy the pleasures of sin for a time;
הוא העדיף להשתתף בסבל עמו, עם אלוהים, על־פני תענוגות החטא.
26 considering the abuse suffered for the Messiah greater riches than the treasures of Egypt; for he looked to the reward.
משה חשב שמוטב לסבול לשם המשיח, מאשר ליהנות מאוצרות מצרים, כי משה נשא את עיניו אל הגמול שעמד אלוהים להעניק לו.
27 By faith, he left Egypt, not fearing the wrath of the king; for he endured, as seeing him who is invisible.
מכיוון שמשה בטח באלוהים הוא לא פחד מזעם פרעה והוציא את בני־ישראל ממצרים, בשאבו כוח וגבורה מהאלוהים הבלתי־נראה.
28 By faith, he kept the Passover, and the sprinkling of the blood, that the destroyer of the firstborn should not touch them.
מתוך אמונה ציווה משה על בני־ישראל לשחוט שה בפסח הראשון, ולהתיז את דמו על המשקוף ועל המזוזות, כדי שמלאך ה׳ יפסח על בתיהם בצאתו להכות את המצרים במכת בכורות.
29 By faith, they passed through the Red Sea as on dry land. When the Egyptians tried to do so, they were swallowed up.
בני־ישראל – מתוך אמונתם באלוהים חצו בני־ישראל את ים־סוף כאילו היה יבשה, ואילו כשניסו המצרים לחצותו – טבעו.
30 By faith, the walls of Jericho fell down, after they had been encircled for seven days.
מכוח האמונה נפלו חומות יריחו לאחר שבני־ישראל צעדו סביבן שבעה ימים.
31 By faith, Rahab the prostitute did not perish with those who were disobedient, having received the spies in peace.
רחב – בזכות אמונתה באלוהים לא הושמדה רחב הזונה יחד עם בני־עירה שמרדו בה׳, משום שאספה אל ביתה את המרגלים, העניקה להם מחסה ועזרה להם להימלט מרודפיהם.
32 And what more should I say? For the time would fail me if I told of Gideon, Barak, Samson, Jephthah, David, Samuel, and the prophets;
הזקוקים אתם לדוגמאות נוספות? קצר הזמן מלספר על אמונתם של גדעון, ברק, שמשון, יפתח, דוד, שמואל, וכל שאר הנביאים.
33 who, through faith subdued kingdoms, worked out righteousness, obtained promises, stopped the mouths of lions,
הודות לאמונתם באלוהים אנשים אלו כבשו ממלכות, השליטו צדק, אישרו את אמיתות הבטחות ה׳, ניצלו מגוב־אריות
34 quenched the power of fire, escaped the edge of the sword, from weakness were made strong, grew mighty in war, and caused foreign armies to flee.
ומלהבות אש. היו מהם שבזכות אמונתם ניצלו ממוות בחרב, אחרים התחזקו לאחר שנחלשו או חלו, היו כאלה שעשו חיל במלחמות והביסו צבאות שלמים.
35 Women received their dead by resurrection. And others were tortured, not accepting the payment for release, that they might obtain a better resurrection.
היו נשים שבזכות אמונתן באלוהים שבו אליהן יקיריהן מן המתים. אחרים בטחו בה׳ והעדיפו מוות בעינויים על התכחשות לה׳, שהייתה מצילה אותם. הם ידעו בביטחון שאלוהים יקים אותם לחיים טובים מאלה.
36 Others were tried by mocking and scourging, yes, moreover by bonds and imprisonment.
היו כאלה שסבלו לעג, הצלפות שוט, כבילה בשרשראות, מאסר בבור־כלא,
37 They were stoned, they were sawed apart, they were put to the test, they were killed with the sword. They went around in sheepskins and in goatskins, being destitute, afflicted, mistreated
מוות בסקילה ואפילו ניסור גופם. לאחרים הובטח חופש אם יתכחשו לאמונתם, וכשסירבו – נרצחו בחרב. לנשארים בחיים לא נותר אלא עור־צאן לגופם. הם נדדו במדבריות ובהרים, הסתתרו במערות ובנקיקי־סלעים, רעבו ללחם ולקו במחלות. העולם לא היה ראוי לצדיקים כאלה!
38 (of whom the world was not worthy), wandering in deserts, mountains, caves, and the holes of the earth.
39 These all, having had testimony given to them through their faith, did not receive the promise,
למרות שאמונתם של אנשים אלה הייתה חזקה, ולמרות שבטחו בה׳ בכל לבם, לא זכה איש מהם בכל מה שה׳ הבטיח להם.
40 God having provided some better thing concerning us, so that apart from us they should not be made perfect.
מדוע? כי אלוהים רצה שימתינו וישתתפו יחד אתנו בגמול הטוב יותר שהכין למעננו.

< Hebrews 11 >