Ezekiel 20
1 It happened in the seventh year, in the fifth month, the tenth day of the month, that certain of the elders of Israel came to inquire of the LORD, and sat before me.
| ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני |
2 The word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
3 "Son of man, speak to the elders of Israel, and tell them, 'Thus says the LORD: "Is it to inquire of me that you have come? As I live, says the LORD, I will not be inquired of by you."'
| בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה |
4 Will you judge them, son of man, will you judge them? Cause them to know the abominations of their fathers;
| התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם |
5 and tell them, 'Thus says the LORD: "In the day when I chose Israel, and swore to the offspring of the house of Jacob, and made myself known to them in the land of Egypt, when I swore to them, saying, 'I am the LORD your God';
| ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם |
6 in that day I swore to them, to bring them forth out of the land of Egypt into a land that I had searched out for them, flowing with milk and honey, which is the glory of all lands.
| ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות |
7 I said to them, 'Cast away every man the abominations of his eyes, and do not defile yourselves with the idols of Egypt; I am the LORD your God.'
| ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם |
8 But they rebelled against me, and would not listen to me; they each didn't throw away the abominations of their eyes, neither did they forsake the idols of Egypt. Then I said I would pour out my wrath on them, to accomplish my anger against them in the midst of the land of Egypt.
| וימרו בי ולא אבו לשמע אלי--איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים |
9 But I worked for my name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, among which they were, in whose sight I made myself known to them, in bringing them forth out of the land of Egypt.
| ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם--אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים |
10 "'"So I caused them to go forth out of the land of Egypt, and brought them into the wilderness.
| ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר |
11 I gave them my statutes, and showed them my ordinances, which if a man does, he shall live in them.
| ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם |
12 Moreover also I gave them my Sabbaths, to be a sign between me and them, that they might know that I am the LORD who sanctifies them.
| וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם--לדעת כי אני יהוה מקדשם |
13 But the house of Israel rebelled against me in the wilderness: they didn't walk in my statutes, and they rejected my ordinances, which if a man keep, he shall live in them; and my Sabbaths they greatly profaned. Then I said I would pour out my wrath on them in the wilderness, to consume them.
| וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר--לכלותם |
14 But I worked for my name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them out.
| ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם |
15 "'"Moreover also I swore to them in the wilderness, that I would not bring them into the land which I had given to them, flowing with milk and honey, which is the most beautiful of all lands;
| וגם אני נשאתי ידי להם--במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות |
16 because they rejected my ordinances, and didn't walk in my statutes, and profaned my Sabbaths: for their heart went after their idols.
| יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך |
17 Nevertheless my eye spared them, and I didn't destroy them, neither did I make a full end of them in the wilderness.
| ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר |
18 "'"I said to their children in the wilderness, 'Do not walk in the statutes of your fathers, neither observe their ordinances, nor defile yourselves with their idols.
| ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו |
19 I am the LORD your God: walk in my statutes, and keep my ordinances, and do them;
| אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם |
20 and make my Sabbaths holy; and they shall be a sign between me and you, that you may know that I am the LORD your God.'
| ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם--לדעת כי אני יהוה אלהיכם |
21 But the children rebelled against me; they didn't walk in my statutes, neither kept my ordinances to do them, which if a man do, he shall live in them; and they profaned my Sabbaths. Then I said I would pour out my wrath on them, to accomplish my anger against them in the wilderness.
| וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם--את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם--במדבר |
22 Nevertheless I withdrew my hand, and worked for my name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them forth.
| והשבתי את ידי ואעש למען שמי--לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם |
23 Moreover I swore to them in the wilderness, that I would scatter them among the nations, and disperse them through the countries;
| גם אני נשאתי את ידי להם--במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות |
24 because they had not executed my ordinances, but had rejected my statutes, and had profaned my Sabbaths, and their eyes were after their fathers' idols.
| יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם |
25 Moreover also I gave them statutes that were not good, and ordinances in which they should not live;
| וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים--לא יחיו בהם |
26 and I polluted them in their own gifts, in that they caused to pass through the fire all that opens the womb, that I might make them desolate, to the end that they might know that I am the LORD."'
| ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם--למען אשר ידעו אשר אני יהוה |
27 "Therefore, son of man, speak to the house of Israel, and tell them, 'Thus says the LORD: "In this moreover have your fathers blasphemed me, in that they have committed a trespass against me.
| לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל |
28 For when I had brought them into the land, which I swore to give to them, then they saw every high hill, and every thick tree, and they offered there their sacrifices, and there they presented the provocation of their offering; there also they made their pleasant aroma, and they poured out there their drink offerings.
| ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם |
29 Then I said to them, 'What does the high place where you go mean?' So its name is called Bamah to this day."'
| ואמר אלהם--מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה |
30 "Therefore tell the house of Israel, 'Thus says the LORD: "Do you pollute yourselves in the way of your fathers? And do you play the prostitute after their abominations?
| לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים |
31 And when you offer your gifts, when you make your sons to pass through the fire, do you pollute yourselves with all your idols to this day? And shall I be inquired of by you, house of Israel? As I live, says the LORD, I will not be inquired of by you;
| ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם |
32 and that which comes into your mind shall not be at all, in that you say, 'We will be as the nations, as the families of the countries, to serve wood and stone.'
| והעלה על רוחכם--היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות--לשרת עץ ואבן |
33 As I live," says the LORD, "surely with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with wrath poured out, will I be king over you:
| חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם |
34 and I will bring you out from the peoples, and will gather you out of the countries in which you are scattered, with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with wrath poured out;
| והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה |
35 and I will bring you into the wilderness of the peoples, and there will I enter into judgment with you face to face.
| והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים |
36 Like as I entered into judgment with your fathers in the wilderness of the land of Egypt, so will I enter into judgment with you," says the LORD.
| כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים--כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה |
37 "I will cause you to pass under the rod, and I will bring you into the bond of the covenant;
| והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית |
38 and I will purge out from among you the rebels, and those who disobey against me; I will bring them forth out of the land where they live, but they shall not enter into the land of Israel: and you shall know that I am the LORD."
| וברותי מכם המרדים והפושעים בי--מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה |
39 "'As for you, house of Israel, thus says the Lord GOD: "Go, serve everyone his idols, and hereafter also, if you will not listen to me; but my holy name you shall no more profane with your gifts, and with your idols.
| ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם |
40 For in my holy mountain, in the mountain of the height of Israel," says the LORD, "there shall all the house of Israel, all of them, serve me in the land: there will I accept them, and there will I require your offerings, and the first fruits of your offerings, with all your holy things.
| כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה--שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם--ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם |
41 As a pleasant aroma will I accept you, when I bring you out from the peoples, and gather you out of the countries in which you have been scattered; and I will be sanctified in you in the sight of the nations.
| בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים |
42 You shall know that I am the LORD, when I shall bring you into the land of Israel, into the country which I swore to give to your fathers.
| וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל--אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם |
43 There you shall remember your ways, and all your doings, in which you have polluted yourselves; and you shall loathe yourselves in your own sight for all your evils that you have committed.
| וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם |
44 You shall know that I am the LORD, when I have dealt with you for my name's sake, not according to your evil ways, nor according to your corrupt doings, you house of Israel," says the LORD.'"
| וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל--נאם אדני יהוה |
45 The word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
46 "Son of man, set your face toward the south, and drop your word toward the south, and prophesy against the forest of the field in the South;
| בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב |
47 and tell the forest of the South, 'Hear the word of the LORD: Thus says the LORD, "Look, I will kindle a fire in you, and it shall devour every green tree in you, and every dry tree: the flaming flame shall not be quenched, and all faces from the south to the north shall be burnt thereby.
| ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה |
48 All flesh shall see that I, the LORD, have kindled it; it shall not be quenched."'"
| וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה |
49 Then I said, "Ah, LORD. They say of me, 'Isn't he a speaker of parables?'"
| ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא |
