1 Peter 2
1 Putting away therefore all wickedness, and all deceit, and hypocrisy, and envy, and all slander,
| ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃ |
2 as newborn babies, long for the pure milk of the word, that you may grow thereby to salvation,
| וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃ |
3 if indeed you have tasted that the Lord is good:
| אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃ |
4 coming to him, a living stone, though rejected by people but chosen by God, precious.
| אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃ |
5 You also, as living stones, are built up as a spiritual house, to be a holy priesthood, to offer up spiritual sacrifices, acceptable to God through Jesus (the) Messiah.
| ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃ |
6 Because it is contained in Scripture, "Look, I am laying in Zion a stone, a chosen precious cornerstone, and whoever believes in him will not be put to shame."
| וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃ |
7 For you who believe therefore is the honor, but for those who do not believe, "The stone which the builders rejected, has become the chief cornerstone,"
| לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃ |
8 and, "a stone to stumble over, and a rock to trip over." For they stumble at the word, being disobedient, to which also they were appointed.
| והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃ |
9 But you are a chosen race, a royal priesthood, a holy nation, a people for his own possession, that you may proclaim the excellence of him who called you out of darkness into his marvelous light:
| ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃ |
10 who once were not a people, but now are God's people, who had not obtained mercy, but now have obtained mercy.
| אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃ |
11 Beloved, I urge you as foreigners and temporary residents, to abstain from fleshly lusts, which war against the soul;
| אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃ |
12 having good behavior among the nations, so in that of which they speak against you as evildoers, they may by your good works, which they see, glorify God in the day of visitation.
| והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃ |
13 Subject yourselves to every human institution for the Lord's sake: whether to the king, as supreme;
| והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃ |
14 or to governors, as sent by him for vengeance on evildoers and for praise to those who do well.
| אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃ |
15 For this is the will of God, that by well-doing you should put to silence the ignorance of foolish people:
| כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃ |
16 as free, and not using your freedom as a cover-up for evil, but as slaves of God.
| כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃ |
17 Honor all people. Love the brotherhood. Fear God. Honor the king.
| נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃ |
18 Servants, be in subjection to your masters with all fear; not only to the good and gentle, but also to the wicked.
| העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים׃ |
19 For it is commendable if someone endures pain, suffering unjustly, because of conscience toward God.
| כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃ |
20 For what glory is it if, when you sin, you patiently endure beating? But if, when you do well, you patiently endure suffering, this is commendable with God.
| כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃ |
21 For to this you were called, because Messiah also suffered for you, leaving you an example, that you should follow his steps,
| כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃ |
22 who "committed no sin, nor was deceit found in his mouth."
| אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃ |
23 Who, when he was cursed, did not curse back. When he suffered, did not threaten, but committed himself to him who judges righteously;
| אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃ |
24 who his own self bore our sins in his body on the tree, that we, having died to sins, might live to righteousness; by whose wounds you were healed.
| למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃ |
25 For you were going astray like sheep; but now have returned to the Shepherd and Overseer of your souls.
| אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם׃ |
