Romans 6
1 What should we say then? Should we continue in sin, that grace may abound?
| אם כן, האם נמשיך לחטוא כדי שאלוהים יגלה כלפינו יותר חסד ורחמים? |
2 Absolutely not. We who died to sin, how could we live in it any longer?
| חס וחלילה! כיצד נוכל להמשיך לחטוא? הרי מתנו לגבי החטא! |
3 Or do you not know that all we who were baptized into Christ Jesus were baptized into his death?
| או שמא אינכם יודעים כי כאשר אנו נטבלים (במים) כביטוי לאמונתנו במשיח, אנו משתתפים סמלית במותו? |
4 We were buried therefore with him through baptism to death, that just like Christ was raised from the dead through the glory of the Father, so we also might walk in newness of life.
| האופי הישן והחוטא שלנו מת ונקבר עם המשיח בטבילה, וכשם שהמשיח קם לתחייה מן המתים, בגבורת אלוהים, כך גם אנחנו קמנו לחיים חדשים לגמרי. |
5 For if we have become united with him in the likeness of his death, we will also be part of his resurrection;
| שהרי אם השתתפנו במותו, נשתתף גם בתחייתו. |
6 knowing this, that our old self was crucified with him, that the body of sin might be done away with, so that we would no longer be in bondage to sin.
| ואל נשכח כי תשוקותינו הרעות והישנות נצלבו והומתו עם המשיח, כדי שגופנו שוב לא ישמש מכשיר ביד החטא, וכדי ששוב לא נהיה משועבדים לחטא. |
7 For he who has died has been freed from sin.
| כי אדם מת הוא חופשי ומשוחרר משליטת החטא. |
8 But if we died with Christ, we believe that we will also live with him;
| מאחר שהאדם הישן שבתוכנו מת עם המשיח, אנו יודעים שגם נקום לתחייה עמו וניקח חלק בחייו החדשים. |
9 knowing that Christ, being raised from the dead, dies no more. Death no more has dominion over him.
| אנחנו בטוחים כי לאחר שהמשיח קם לתחייה מן המתים, הוא שוב לא ימות לעולם; למוות כבר אין שליטה עליו! |
10 For the death that he died, he died to sin one time; but the life that he lives, he lives to God.
| המשיח מת לגבי החטא פעם אחת ולתמיד, ואילו עתה הוא חי לנצח למען אלוהים. |
11 In the same way, consider yourselves dead to sin, but alive to God in Christ Jesus.
| כך צריכים גם אנחנו לחשוב את עצמנו מתים לגבי החטא, וחיים על־ידי המשיח למען אלוהים. |
12 Therefore do not let sin reign in your mortal body, that you should obey it in its lusts.
| אם כן, שוב אל תניחו לחטא לשלוט בגופכם החלש; אל תיכנעו לפיתוייו של החטא ולתשוקותיו. |
13 Neither present your members to sin as instruments of unrighteousness, but present yourselves to God, as alive from the dead, and your members as instruments of righteousness to God.
| אל תניחו לאף איבר בגופכם לשמש כלי רשע ביד החטא, אלא מסרו את כל כולכם לאלוהים, כי קמתם לתחייה מן המתים, ואלוהים רוצה להשתמש בגופכם למטרותיו הנעלות. |
14 For sin will not have dominion over you. For you are not under law, but under grace.
| החטא שוב לא ישלוט בכם, מכיוון שאינכם כפופים לתורה, ואתם חופשיים ונהנים מטובו וחסדו של אלוהים. |
15 What then? Should we sin because we are not under law, but under grace? Absolutely not.
| האם נמשיך לחטוא משום שאיננו כפופים לתורה, אלא נמצאים תחת חסדו של אלוהים? חס וחלילה! |
16 Do you not know that when you present yourselves to someone as obedient slaves, you are slaves of the one whom you obey, whether of sin, which leads to death, or of obedience, which leads to righteousness?
| האם אינכם יודעים שאתם רשאים לבחור את אדונכם? אתם יכולים לבחור להשתעבד לחטא הגורר אחריו מוות, או להשתעבד למשמעת ולציות המזכים ומצדיקים אתכם בעיני אלוהים. למי שתמסרו את עצמכם הוא יהיה אדונכם ואתם תהיו עבדיו. |
17 But thanks be to God, that, whereas you were slaves of sin, you became obedient from the heart to that form of teaching to which you were entrusted.
| אבל תודה לאל על כך שלמרות שפעם בחרתם להיות עבדים לחטא, עכשיו אתם שומעים בכל לבכם למה שאלוהים מלמד אתכם. |
18 Being made free from sin, you became slaves of righteousness.
| לאחר שהשתחררתם מהשעבוד לאדונכם הקודם – החטא, השתעבדתם לאדונכם החדש – הצדקה. |
19 I speak in human terms because of the weakness of your flesh, for as you presented your members as slaves to uncleanness and to wickedness upon wickedness, even so now present your members as slaves to righteousness for sanctification.
| אני משתמש בדימוי של עבד ואדון, משום שכך קל יותר להבין. כשם שבעבר העמדתם את גופכם לרשות החטא והטומאה, כך העמידו עתה את גופכם לשירות הצדקה והמעשים הטובים. |
20 For when you were slaves of sin, you were free in regard to righteousness.
| כשהייתם עבדים לחטא לא הקדשתם מחשבה רבה לעשיית מעשים טובים, |
21 What fruit then did you have at that time in the things of which you are now ashamed? For the end of those things is death.
| ומה היו התוצאות? מחרידות! כן, התוצאות היו נוראות כל־כך, עד כי עכשיו אתם מתביישים אף לחשוב על מה שנהגתם לעשות, כי כל המעשים האלה גוררים מוות. |
