Mark 3
1 And he entered again into the synagogue, and there was a man there who had his hand withered.
| וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ |
2 And They watched him, whether he would heal him on the Sabbath day, that they might accuse him.
| ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ |
3 And he said to the man with the withered hand, "Stand up in the middle."
| ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ |
4 And he said to them, "Is it lawful on the Sabbath day to do good, or to do harm? To save a life, or to kill?" But they were silent.
| ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ |
5 And when he had looked around at them with anger, being grieved at the hardening of their hearts, he said to the man, "Stretch out your hand." He stretched it out, and his hand was restored.
| ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃ |
6 And the Pharisees went out, and immediately conspired with the Herodians against him, how they might destroy him.
| והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃ |
7 And Jesus withdrew to the sea with his disciples, and a large crowd followed from Galilee, and from Judea,
| וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ |
8 and from Jerusalem, and from Idumea, and beyond the Jordan, and those from around Tyre and Sidon. A large crowd, when they heard what great things he did, came to him.
| ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ |
9 And he told his disciples that a small boat should stay near him because of the crowd, so that they would not press on him.
| ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃ |
10 For he had healed many, so that as many as had diseases pressed on him that they might touch him.
| כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃ |
11 And the unclean spirits, whenever they saw him, fell down before him, and shouted, saying, "You are the Son of God."
| והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ |
12 And he sternly warned them that they should not make him known.
| ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃ |
13 And he went up into the mountain, and called to himself those whom he wanted, and they went to him.
| ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃ |
14 And he appointed twelve, that they might be with him, and that he might send them out to preach,
| וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃ |
15 to have authority to heal sicknesses and to cast out demons.
| והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃ |
16 And he appointed the twelve. And to Simon he gave the name Peter;
| ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃ |
17 and James the son of Zebedee; and John the brother of James (and he gave them the names Boanerges, which is to say, Sons of Thunder);
| ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃ |
18 and Andrew, and Philip, and Bartholomew, and Matthew, and Thomas, and James the son of Alphaeus, and Thaddaeus, and Simon the Zealot;
| ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃ |
19 and Judas Iscariot, who also betrayed him.
| ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃ |
20 And he came into a house, and the crowd came together again, so that they could not so much as eat bread.
| ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃ |
21 And when his family heard it, they went out to take charge of him: for they said, "He is out of his mind."
| וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃ |
22 And the scribes who came down from Jerusalem said, "He has Beelzebul," and, "By the prince of the demons he casts out the demons."
| והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃ |
23 And so he summoned them, and said to them in parables, "How can Satan cast out Satan?
| ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃ |
24 And if a kingdom is divided against itself, that kingdom cannot stand.
| ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃ |
25 And if a house is divided against itself, that house will not be able to stand.
| ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃ |
26 And if Satan has risen up against himself, and is divided, he will not be able to stand, but has an end.
| ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃ |
27 But no one can enter into the house of the strong man to plunder, unless he first binds the strong man; and then he will plunder his house.
| אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ |
28 Truly I tell you, all human sins will be forgiven, including their blasphemies with which they may blaspheme;
| אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃ |
29 but whoever may blaspheme against the Holy Spirit never has forgiveness, but is guilty of an everlasting sin"— (aiōn g165, aiōnios g166)
| אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃ (aiōn g165, aiōnios g166) |
30 because they said, "He has an unclean spirit."
| כי המה אמרו רוח טמאה בו׃ |
31 And then his mother and his brothers came, and standing outside, they sent to him, calling him.
| ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃ |
32 And a crowd was sitting around him, and they told him, "Look, your mother and your brothers are outside looking for you."
| והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃ |
33 And he answered them, saying, "Who are my mother and my brothers?"
| ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃ |
34 And looking around at those who sat around him, he said, "Look, my mother and my brothers.
| ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃ |
35 For whoever does the will of God, the same is my brother, and my sister, and mother."
| כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃ |
