Joshua 14
1 These are the inheritances which the children of Israel took in the land of Canaan, which Eleazar the priest, Joshua the son of Nun, and the heads of ancestral houses of the tribes of the children of Israel, distributed to them,
| ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען--אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל |
2 by the lot of their inheritance, as Jehovah commanded by the hand of Moses, to give to the nine tribes, and for the half-tribe.
| בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה |
3 For Moses had given the inheritance of the two tribes and the half-tribe beyond the Jordan; but to the Levites he gave no inheritance among them.
| כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים--לא נתן נחלה בתוכם |
4 For the descendants of Joseph were two tribes, Manasseh and Ephraim: and they gave no portion to the Levites in the land, except cities to dwell in, with their suburbs for their livestock and for their property.
| כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם |
5 The children of Israel did as Jehovah commanded Moses, and they divided the land.
| כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ |
6 Then the descendants of Judah drew near to Joshua in Gilgal. Caleb the son of Jephunneh the Kenizzite said to him, "You know the thing that Jehovah spoke to Moses the man of God concerning me and concerning you in Kadesh Barnea.
| ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך--בקדש ברנע |
7 I was forty years old when Moses the servant of Jehovah sent me from Kadesh Barnea to spy out the land. I brought him word again as it was in my heart.
| בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע--לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי |
8 Nevertheless, my brothers who went up with me made the heart of the people melt; but I wholly followed Jehovah my God.
| ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי |
9 Moses swore on that day, saying, 'Surely the land where you walked shall be an inheritance to you and to your children forever, because you have wholly followed Jehovah my God.'
| וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי |
10 Now, look, Jehovah has kept me alive, as he spoke, these forty-five years, from the time that Jehovah spoke this word to Moses, while Israel walked in the wilderness. Now, look, I am eighty-five years old, today.
| ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה |
11 I am still as strong today as I was in the day that Moses sent me: as my strength was then, even so is my strength now for war, to go out and to come in.
| עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה--ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא |
12 Now therefore give me this hill country, of which Jehovah spoke in that day; for you heard in that day how the Anakim were there, and great and fortified cities. It may be that Jehovah will be with me, and I shall drive them out, as Jehovah spoke."
| ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות--אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה |
13 Joshua blessed him; and he gave Hebron to Caleb the son of Jephunneh for an inheritance.
| ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה |
14 Therefore Hebron became the inheritance of Caleb the son of Jephunneh the Kenizzite to this day; because he wholly followed Jehovah, the God of Israel.
| על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה--יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל |
15 Now the name of Hebron before was Kiriath Arba, after the greatest man among the Anakim. The land had rest from war.
| ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה |
