1 Corinthians 7
1 Now concerning the things about which you wrote: it is good for a man not to touch a woman.
| ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃ |
2 But, because of sexual immoralities, let each man have his own wife, and let each woman have her own husband.
| אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה׃ |
3 Let the husband fulfill his marital duty to his wife, and likewise also the wife to her husband.
| האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃ |
4 The wife does not have authority over her own body, but the husband. Likewise also the husband does not have authority over his own body, but the wife.
| האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃ |
5 Do not deprive one another, unless it is by consent for a season, that you may give yourselves to prayer, and may be together again, that Satan does not tempt you because of your lack of self-control.
| אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃ |
6 But this I say by way of concession, not of commandment.
| ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃ |
7 Yet I wish that all people were like me. However each one has his own gift from God, one of this kind, and another of that kind.
| כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃ |
8 But I say to the unmarried and to widows, it is good for them if they remain even as I am.
| ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני׃ |
9 But if they do not have self-control, let them marry. For it's better to marry than to burn.
| אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃ |
10 But to the married I command—not I, but the Lord—that the wife not leave her husband
| והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃ |
11 (but if she departs, let her remain unmarried, or else be reconciled to her husband), and that the husband not leave his wife.
| ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃ |
12 But to the rest I—not the Lord—say, if any brother has an unbelieving wife, and she is content to live with him, let him not leave her.
| והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃ |
13 The woman who has an unbelieving husband, and he is content to live with her, let her not leave her husband.
| ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃ |
14 For the unbelieving husband is sanctified in the wife, and the unbelieving wife is sanctified by the brother. Otherwise your children would be unclean, but now they are holy.
| כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃ |
15 Yet if the unbeliever departs, let there be separation. The brother or the sister is not under bondage in such cases, but God has called you to peace.
| אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃ |
16 For how do you know, wife, whether you will save your husband? Or how do you know, husband, whether you will save your wife?
| כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה׃ |
17 Only, as the Lord has assigned to each one, as God has called each, so let him walk. So I command in all the churches.
| רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות׃ |
18 Was anyone called having been circumcised? Let him not become uncircumcised. Has anyone been called in uncircumcision? Let him not be circumcised.
| אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול׃ |
19 Circumcision is nothing, and uncircumcision is nothing, but the keeping of the commandments of God.
| אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים׃ |
20 Let each person stay in that calling in which he was called.
| איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃ |
21 Were you called being a slave? Do not let that bother you, but if you get an opportunity to become free, use it.
| אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃ |
22 For he who was called in the Lord being a slave is the Lord's free person. Likewise he who was called being free is Christ's slave.
| כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃ |
23 You were bought with a price. Do not become slaves of people.
| במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם׃ |
24 Brothers, let each one, in whatever condition he was called, stay in that condition with God.
| איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃ |
25 Now concerning virgins, I have no commandment from the Lord, but I give my judgment as one who has obtained mercy from the Lord to be trustworthy.
| ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן׃ |
26 I think that it is good therefore, because of the distress that is on us, that it is good for a person to remain as he is.
| הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא׃ |
27 Are you bound to a wife? Do not seek to be freed. Are you free from a wife? Do not seek a wife.
| אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה׃ |
28 But if you marry, you have not sinned. If a virgin marries, she has not sinned. Yet such will have oppression in the flesh, and I want to spare you.
| וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃ |
29 But I say this, brothers: the time is short, that from now on, those who have wives should be as though they had none;
| וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃ |
30 and those who weep, as though they did not weep; and those who rejoice, as though they did not rejoice; and those who buy, as though they did not possess;
| והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃ |
31 and those who use the world, as not using it to the fullest. For the form of this world is passing away.
| והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃ |
32 But I desire to have you to be free from cares. He who is unmarried is concerned for the things of the Lord, how he may please the Lord;
| ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃ |
33 but he who is married is concerned about the things of the world, how he may please his wife,
| ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃ |
34 and is divided. And the woman that is unmarried, or a virgin, is concerned about the things of the Lord, so that she may be holy both in body and in spirit. But the one that is married is concerned about the things of the world, how she may please her husband.
| יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃ |
35 This I say for your own profit; not that I may ensnare you, but for that which is appropriate, and that you may attend to the Lord without distraction.
| וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃ |
36 But if anyone thinks that he is behaving inappropriately toward his virgin, if she is past the flower of her age, and if need so requires, let him do what he desires. He does not sin. Let them marry.
| וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃ |
37 But he who stands steadfast in his heart, having no necessity, but has power over his own heart, to keep his own virgin, does well.
| ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה׃ |
38 So then both he who gives his own virgin in marriage does well, and he who does not give her in marriage does better.
| לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃ |
39 A wife is bound to her husband as long as he lives; but if the husband is dead, she is free to be married to whomever she desires, only in the Lord.
| האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃ |
40 But she is happier if she stays as she is, in my judgment, and I think that I also have God's Spirit.
| אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי׃ |
