Mark 7
1 Then the Pharisees, and some of the scribes gathered together to him, having come from Urishlim.
| ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃ |
2 Now when they saw some of his disciples eating bread with defiled, that is, unwashed, hands, they found fault.
| ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃ |
3 (For the Pharisees, and all Jewish people, do not eat unless they wash their hands and forearms, holding to the Tradition of the Elders.
| כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃ |
4 They do not eat when they come from the marketplace unless they wash. And there are many other things which they have received and hold to, the washing of cups and pitchers and copper vessels and dining couches.)
| ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃ |
5 The Pharisees and the scribes asked him, "Why do your disciples not walk according to the Tradition of the Elders, but eat their bread with unwashed hands?"
| וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃ |
6 He said to them, "Well did Eshaya prophesy of you hypocrites, as it is written, 'This people honors me with their lips, but their heart is far from me.
| ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ |
7 And in vain do they worship me, teaching instructions that are the commandments of humans.'
| ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ |
8 "For you set aside the commandment of God, and hold tightly to human tradition."
| כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃ |
9 He said to them, "Full well do you reject the commandment of God, that you may establish your tradition.
| ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃ |
10 For Mushe said, 'Honor your father and your mother;' and, 'Anyone who speaks evil of father or mother, let him be put to death.'
| כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ |
11 But you say, 'If anyone tells his father or mother, "Whatever profit you might have received from me is Corban, that is to say, given to God;"'
| ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃ |
12 then you no longer allow him to do anything for his father or his mother,
| ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃ |
13 making void the word of God by your tradition, which you have handed down. You do many things like this."
| ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃ |
14 And he called the crowd to himself again, and said to them, "Hear me, all of you, and understand.
| ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃ |
15 There is nothing from outside of the person, that going into him can defile him; but the things which proceed out of the person are what defile the person."
| אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃ |
| כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
17 When he had entered into a house away from the crowd, his disciples asked him about the parable.
| ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃ |
18 He said to them, "Are you thus without understanding also? Do you not perceive that whatever goes into the person from outside cannot defile him,
| ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃ |
19 because it does not go into his heart, but into his stomach, then into the latrine, cleansing all the foods?"
| כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃ |
20 He said, "That which proceeds out of the man, that defiles the man.
| ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃ |
21 For from within, out of a person's heart, proceed evil thoughts, adulteries, sexual sins, murders, thefts,
| כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃ |
22 covetings, wickedness, deceit, lustful desires, an evil eye, blasphemy, pride, and foolishness.
23 All these evil things come from within, and defile the man."
| כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃ |
24 From there he arose, and went away into the region of Tsur and Tsaidan. He entered into a house, and did not want anyone to know it, but he could not escape notice.
| ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃ |
25 But immediately a woman whose young daughter had an unclean spirit heard of him and came and fell at his feet.
| כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃ |
26 Now the woman was a Greek, a Syrophoenician by race. She begged him that he would cast the demon out of her daughter.
| והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ |
27 But he said to her, "Let the children be filled first, for it is not appropriate to take the children's bread and throw it to the dogs."
| ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ |
28 But she answered him, "Yes, Sir. Yet even the dogs under the table eat the children's crumbs."
| ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃ |
29 He said to her, "For this saying, go your way. The demon has gone out of your daughter."
| ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ |
30 And when she went away to her house, she found the child lying on the bed, the demon having left.
| ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃ |
31 Again he departed from the borders of Tsur, and came through Tsaidan to the lake of Galila, through the midst of the region of Decapolis.
| וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ |
32 They brought to him one who was deaf and had a speech difficulty, and they begged Yeshua to lay his hand on him.
| ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ |
33 He took him aside from the crowd, privately, and put his fingers into his ears, and he spat, and touched his tongue.
| ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ |
34 Looking up to heaven, he sighed, and said to him, "Pethakh." that is, "Be opened."
| ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃ |
35 And his ears were opened, and the impediment of his tongue was released, and he spoke clearly.
| וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ |
36 He commanded them that they should tell no one, but the more he commanded them, so much the more widely they proclaimed it.
| ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃ |
37 They were astonished beyond measure, saying, "He has done all things well. He makes even the deaf hear, and the mute speak."
| וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃ |
