הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם |
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים |
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם |
ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה |
בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה |
כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו |
ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו |
ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו |
וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם |
בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו |
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא |
כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל |
ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן |
ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות |
ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה |
ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה |
ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא |
והאלילים כליל יחלף |
ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ |
ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים |
לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ |
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא |