Romans 1
1 From Paul, a slave of Jesus Christ, called to be an apostle, set apart for a gospel of God,
| מאת פולוס, עבדו של ישוע המשיח, אשר נקרא להיות שליח והוקדש להפצת בשורת אלוהים. |
2 which through his prophets he promised beforetime, in holy writings;
| אלוהים הבטיח לנו בשורה זאת לפני זמן רב באמצעות נביאיו בכתבי־הקודש. |
3 this gospel is concerning his Son, Jesus Christ our Lord, who was born of David’s posterity in respect of his bodily nature,
| היא מספרת לנו על אודות בנו, ישוע המשיח אדוננו, אשר בא לעולם בדמות אדם משושלת דוד המלך, |
4 but was by his resurrection from the dead instated as Son of God, with power, in respect of his spirit of holiness.
| ואשר קם מן המתים על ידי רוח הקודש והוכח להיות בן האלוהים. הוא ישוע המשיח האדון. |
5 It is through him, even Jesus Christ our Lord, that I received grace and apostleship to promote obedience to the faith among all the Gentiles, for his name’s sake;
| באמצעות המשיח העניק לנו אלוהים, חוטאים שכמונו, את טובו וחסדו, ועתה הוא שולח אותנו לספר לכל האנשים בעולם את המעשים הנפלאים שעשה ה׳ למענם, כדי שגם הם יאמינו בו ויצייתו לו. |
6 among whom you also are called to be Jesus Christ’s.
| ידידים יקרים ברומא, גם אתם נמנים עם אלה שאלוהים אוהב; ישוע המשיח קרא גם לכם להשתייך לאלוהים ולהקדיש לו את חייכם. יברך אתכם האלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו בחסד ובשלום. |
7 To all that are in Rome, beloved of God, called to be saints. May God our Father, and the Lord Jesus Christ, bless you, and give you peace.
8 First I thank my God, through Jesus Christ, for all of you, because your faith is being proclaimed throughout all the world.
| ראשית כל ברצוני לומר לכם כי השמועה על אמונתכם הנפלאה באלוהים מתפשטת בכל העולם, ועל־ידי ישוע המשיח אני מודה לאלוהים על כולכם. |
9 God is my witness, to whom I render holy service in my spirit in the gospel of his Son, how unceasingly I am ever making mention of you in my prayers,
| אלוהים יודע שיומם ולילה אני מתפלל בעדכם ומזכיר אתכם לפני האלוהים, אשר אותו אני עובד בכל כוחי בזמן שאני מבשר את הבשורה על אודות בנו. |
10 always entreating him that now at length, if such be his will, the way may be made clear for me to come to you.
| בתפילותיי אני מתחנן לאלוהים שיאפשר לי לבוא אליכם סוף־סוף, |
11 For I am longing so to see you, in order to impart to you some spiritual gift, so that you may be established;
| כי אני משתוקק מאוד לראותכם ולהעניק לכם מתנה רוחנית כדי לחזק אתכם. |
12 that is, that I with you may be encouraged by you, each of us by the other’s faith, yours and mine.
| כלומר, אני משתוקק להיות בחברתכם, כדי שאמונתכם תעודד אותי ואמונתי תעודד אתכם. |
13 I want you to know, brothers, that many a time I have planned to come to you - though until now I have been hindered - so as to have some harvest-fruit among you also, even as I have among the rest of the Gentiles.
| אחים יקרים, דעו לכם כי פעמים רבות תכננתי לבוא אליכם, כדי שגם בקרבכם אוכל לעשות פרי, כשם שעשיתי בקרב עמים אחרים, אולם עד כה תוכנית זאת לא יצאה לפועל. |
14 To Greeks and to barbarians, to the cultured and to the uncultured, I have a debt to discharge.
| אני חש מעין חובה לבשר את דבר האלוהים לכל העולם – לאנשי תרבות ולחסרי תרבות; למשכילים ולחסרי השכלה – ללא הפליה. |
15 So much as in me is, I am ready to preach the gospel to you also who are in Rome.
| משום כך, אנשי רומא, אני רוצה לספר את הבשורה גם לכם. |
16 FOR I AM PROUD OF THE GOSPEL. IT IS GOD’S SAVING POWER FOR EVERY ONE WHO BELIEVES. FOR THE JEW FIRST, AND ALSO FOR THE GENTILE.
| איני מתבייש בבשורת האלוהים! בכוחה להושיע את כל המאמינים בה – קודם כל את היהודי, ואחר כך גם את מי שאינו יהודי. |
17 FOR IN IT IS BEING REVEALED A RIGHTEOUSNESS WHICH PROCEEDS FROM GOD, FROM FAITH UNTO FAITH; AS IT IS WRITTEN.
| כי הבשורה מגלה כיצד מצדיק אלוהים את בני־האדם: על־ידי אמונה בלבד, כפי שכתוב:”צדיק באמונתו יחיה“. כלומר, הצדיק ייוושע ויחיה על־ידי אמונתו באלוהים. |
18 For God’s wrath is ever being revealed from heaven against all ungodliness and unrighteousness of men who smother the truth by their unrighteousness.
| מאידך, אלוהים שפך את זעמו וכעסו על כל הרשעים העוצרים ומסתירים את האמת במעשי הרשע שלהם. |
19 This is so because that which may be known of God is manifest among them; for God has made it manifest to them.
| מדוע שפך עליהם אלוהים את זעמו? מפני שהם יודעים היטב את האמת! אלוהים עצמו גילה להם את כל מה שעליהם לדעת. |
20 For ever since the creation of the world his invisible nature, even his everlasting power and divinity, has been clearly seen, being perceived through the things that are made. So they have no excuse. (aïdios g126)
| מבריאת העולם חזו בני־האדם בשמים, בארץ ובכל בריאת ה׳; הם ידעו על קיומו ועל גבורתו הנצחית. משום כך, (כשיעמדו לפני אלוהים ביום הדין), לא יוכלו לתרץ את התנהגותם. (aïdios g126) |
21 For although they knew God, yet they did not glorify him as God, nor give him thanks; but became vain in their reasoning, and their senseless minds were darkened.
| כי למרות שידעו והכירו את האלוהים, לא כיבדוהו בכבוד המגיע לו, וגם לא הודו לו על כל מה שעשה למענם. לעומת זאת הם העסיקו את מוחם בדברי שטות והבל, עד כי מוחם שקע בבלבול ובטמטום. |
22 While they professed to be wise, they became fools,
| מאחורי חכמתם המדומה מסתתרת טיפשות! |
23 and exchanged the majesty of the imperishable God for an idol, graven in the likeness of perishable man, or of birds and four-footed beasts and creeping things.
| במקום שיכבדו וישרתו את האלוהים החי והקיים, הם עשו לעצמם אלילים מעץ ומאבן, בדמות בני־אדם, עופות, חיות ורמשים. |
24 So God gave them up in the lusts of their hearts to impurity, to the dishonoring of their own bodies;
| על כן מסר אותם אלוהים למעשי הטומאה שלהם; הוא הניח להם להמשיך במעשי התועבה והזנות ולחלל איש את גוף חברו. |
25 because they exchanged the truth of God for an untruth, and worshiped and served the creature, rather than the Creator who is blessed forever. Amen. (aiōn g165)
| בכוונה תחילה הם העדיפו להאמין בשקרים במקום באמת אלוהים; הם התפללו לבריאה, אך לא צייתו לאלוהים המבורך אשר ברא את הכול. (aiōn g165) |
26 That is why God has given them up to passions of dishonor; for on the one hand their women actually changed the natural function of sex into that which is against nature;
| משום כך מסר אותם אלוהים לתאוותיהם, עד כי אף נשותיהם סטו מיחסי־מין נורמאליים וקיימו יחסים בלתי־נורמאליים עם בנות מינן. |
27 and on the other hand their men likewise abandoned the natural use of women, and were ablaze with passion for one another; men with men practising shameless acts and receiving in their own person that recompense of their wrong-doing which necessarily followed.
| גם הגברים סטו מהיחסים הנורמאליים והטבעיים וקיימו יחסים בלתי טבעיים עם גברים אחרים. כתוצאה מכך הם נענשו בתוך עצמם בעונש המגיע להם. |
28 And just as they refused to continue to retain God in their knowledge, so did God cast them out to an outcast mind, to do those things which were indecent.
| כאשר לא מצאו לנכון להכיר באלוהים, הוא הניח להם להשתעבד לכל מעשי התועבה שהעלו בדעתם. |
29 They were overflowing with every kind of iniquity, depravity, greed, and malice. They were full of envy, murder, quarreling, deceit, and malignity.
| חייהם מלאו בכל מיני מעשי זנות, רשע, בצע, שנאה, קנאה, רצח, מריבה, מרמה ומרירות. הם נהיו רכלנים |
30 They became whisperers, back-biters, hated of God, insolent, haughty, boastful. They invented sins. They were disobedient to parents.
| ומלשינים, שונאי אלוהים, חוצפנים וגאוותנים, יוזמי רשע ומורדים בהוריהם. |
31 They were without sense, without faith, without natural affection, without mercy.
| הם מתנהגים בטיפשות, בחוסר אמונה, ברשעות ובאכזריות, ומלאי שנאה וטינה. |
32 Though they knew well the ordinance of God, that those who practise such vices are worthy of death, they not only continue to do the same, but were even applauding those who practise vice.
| הרשעים האלה ידעו היטב כי אלוהים יעניש עונש מוות את כל הנוהגים כך, אולם לא זו בלבד שלא היטיבו את דרכם, הם גם מעודדים את כל מי שעושה כמוהם! |
