Romans 8

1 There is, then, no condemnation, now, to those who are in Christ Jesus.

המשתייכים לישוע המשיח לא יורשעו בדין!

2 For the law of the Spirit of Life by Christ Jesus, has freed me from the law of sin, and of death.

כי כוח רוח־החיים, אשר בישוע המשיח, שיחרר אותנו מהגלגל החוזר של חטא ומוות הבא בעקבות החטא.

3 For what the law could not accomplish in that it was weak through the flesh; God sending his own Son, in the likeness of sinful flesh, accomplished; and by an offering for sin, condemned sin in the flesh.

התורה מעולם לא יכלה להצדיק ולהושיע איש, בגלל האופי החלש של המין האנושי. משום כך שלח אלוהים את בנו בדמות אדם בעל גוף אנושי כשלנו – מלבד החטא שבנו – ושלל מהחטא את השליטה על המאמינים במשיח, וזאת בזכות קורבנו.

4 That the righteousness of the law might be fulfilled by us, who walk not according to the flesh, but according to the Spirit.

על כן אנו יכולים עתה לקיים את דרישות התורה – בתנאי שנחיה על־פי הדרכת רוח הקודש, ולא על־פי הדרכת הטבע הישן והחוטא שלנו.

5 Now, they who live according to the flesh, mind the things of the flesh; and they who live according to the Spirit, the things of the Spirit.

אדם הנשלט על־ידי הטבע החוטא שלו חי למען עצמו ולמען סיפוק תאוותיו, בעוד שאדם הנשלט על־ידי רוח הקודש חי למען אלוהים, ועושה את הטוב בעיני אלוהים.

6 But the mind of the flesh is death; and the mind of the Spirit is life and peace:

הליכה בדרך רוח הקודש מביאה חיים ושלום, בעוד שכניעה לטבע החוטא שלנו מביאה מוות,

7 because the mind of the flesh is enmity toward God: for, to the law of God it is not subject; neither, indeed, can be.

שהרי הטבע החוטא שלנו שונא את אלוהים. טבע זה שלנו מעולם לא ציית לאלוהים, וגם לא יציית לו בעתיד.

8 Those, then, who are in the flesh, can not please God.

כל הנשלטים על־ידי אופיים החוטא אינם יכולים למצוא־חן בעיני אלוהים.

9 Now, you are not in the flesh, but in the Spirit; because the Spirit of God dwells in you. But, if any one have not the Spirit of Christ, he is none of his.

אולם אתם אינכם נשלטים על־ידי הטבע החוטא שלכם, אלא על ידי רוח הקודש, אם אכן הוא שוכן בקרבכם, כי מי שרוח הקודש אינו שוכן בו איננו שייך למשיח.

10 And if Christ be in you, the body, indeed, is dead, with respect to sin; but the Spirit is life, with respect to righteousness.

אך אם המשיח בקרבכם, אמנם גופכם מת בגלל החטא, אך הרוח הוא חיים לכם כי הוצדקתם.

11 For, if the Spirit of him, who raised up Jesus from the dead, dwell in you; he who raised up Christ from the dead, will make even your mortal bodies alive, through his Spirit, who dwells in you.

ואם שוכן בכם רוחו של האלוהים אשר הקים את ישוע מן המתים, אלוהים יקים לתחייה גם את גופכם בן־התמותה, על־ידי רוח הקודש השוכן בכם.

12 Well, then, brethren, we are not debtors to the flesh, to live according to the flesh.

לפיכך, אחים יקרים, איננו חייבים דבר לטבע החוטא שלנו ולדרישותיו.

13 Wherefore, if you live according to the flesh, you shall die; but if, through the Spirit, you put to death the deeds of the body, you shall live.

שכן אם ניכנע לו ונמשיך במעשינו הרעים – נמות. אבל אם בעזרת רוח הקודש נחסל ונמית את פעולות הטבע החוטא שלנו – נחיה.

14 Because, as many as are led by the Spirit of God, these are the sons of God.

כי כל מי שמודרך על־ידי רוח הקודש של אלוהים הם בנים לאלוהים.

15 For you have not received the spirit of bondage, again, to fear; but you have received the spirit of adoption, by which we cry, Abba, Father.

אלוהים לא העניק לנו רוח אשר ישוב לשעבד אותנו לפחד, כי אם רוח המאמץ אותנו לו לבנים, והמאפשר לנו לקרוא לאלוהים: אבא, אבינו.

16 Also this spirit bears witness, together with our spirit, that we are children of God.

רוח הקודש שהעניק לנו אלוהים מעיד בלבנו ומאשר שאנו באמת בני־אלוהים.

17 And if children, then heirs; heirs, indeed, of God, and joint heirs with Christ; if, indeed, we suffer with him, that with him also we may be glorified.

ואם אנחנו בני־אלוהים, הרי שאנו גם יורשיו, כלומר, אנחנו יורשים יחד עם המשיח את נחלתו של אלוהים. ברם על־מנת לקחת חלק בכבודו עלינו לסבול למענו.

18 However, I esteem not the sufferings of the present time, as worthy of comparison with the glory, which is hereafter to be revealed in us.

אך אין להשוות כלל את סבלנו עתה לעומת הכבוד שייתן לנו אלוהים בבוא הזמן.

19 For the earnest expectation of the creature, is waiting for the revelation of the sons of God.

שהרי כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים לאלוהים.

20 For the creature was subjected to frailty, (not of its own choice, but by him who has subjected it, ) in hope,

כי באותו יום תשוחרר הבריאה מהשעבוד לכיליון ולמוות – שלהם נכנעה לא מרצונה, אלא מרצון אלוהים – על־מנת שתוכל לקחת חלק בחירות הנפלאה של בני האלוהים.

21 that it may be liberated, from the bondage of a perishing state, and brought into the glorious liberty of the sons of God.

22 Besides, we know, that the whole creation sigh together, and travail in anguish till the present time.

אנחנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וגונחת מכאב, כאילו בצירי לידה.

23 And not only they, but ourselves also, who have the first fruit of the Spirit; even we ourselves, groan within ourselves, waiting for the adoption; namely, the redemption of our body.

לא רק הבריאה נאנחת, אלא גם אנחנו, המאמינים, אשר טעמנו מהאושר הנצחי שהכין אלוהים לאוהביו. כן, אנו נאנחים בציפייה לשחרור מכאב וסבל. אנו גם מצפים ליום שבו יתממש אימוצנו כבנים, ואלוהים יעניק לנו גוף חדש.

24 For even we are saved by hope. Now, hope that is attained, is not hope; for who can hope for that which he enjoys?

בתקווה הזאת נושענו, והבה נזכור שתקווה פירושה ציפייה לדבר שעדיין לא ראינו; הרי איננו מצפים למה שאנו רואים או למה שכבר נמצא בידינו.

25 But if we hope for that which we do not enjoy, then, with patience, we wait for it.

אולם אם אנו מצפים לדבר שאיננו יכולים לראותו, אנו לומדים להמתין לו בסבלנות.

26 In like manner, also, the Spirit helps our infirmities; for we know not what we should pray for, as we ought; however, the Spirit himself intercedes for us, in sighs, which can not be uttered.

גם רוח הקודש עוזר לנו בחולשותינו היום־יומיות ובתפילותינו, שכן איננו יודעים כיצד להתפלל כהלכה, ואיננו יודעים בעד מי ובעד מה להתפלל. אולם רוח הקודש מתפלל בעדנו ובשמנו בתחינות ואנחות עמוקות ממילים.

27 But he who searches the hearts, knows the mind of the Spirit; that, according to the will of God, he makes intercession for the saints.

האלוהים אשר יודע את המתרחש בלבנו, יודע גם מה מביע הרוח בתחינותיו בעדנו, כי הרוח מתפלל בעדנו לפי רצון האלוהים.

28 Besides, we know, that all things work together for good, to them who love God; to them, who are called according to his purpose.

אנו יודעים שאם נאהב את אלוהים ונתאים את עצמנו לתוכניותיו, כל מה שיקרה לנו יפעל לטובתנו.

29 For, whom he foreknew, he also predestinated to be conformed to the image of his Son; that he might be the first born among many brethren.

שהרי עוד מבראשית החליט אלוהים שכל המאמין בו – והוא ידע היטב מי יאמין בו – ידמה לבנו, כדי שבנו יהיה הבכור בין אחים רבים.

30 Moreover, whom he predestinated, them he also called; and whom he called, them he also justified; and whom he justified, them he also glorified.

הוא בחר בנו עוד לפני זמן רב, ובבוא העת הוא קרא לנו אליו, סלח לחטאינו, הצדיק אותנו והעניק לנו מכבודו.

31 What shall we say, then, to these things? Since God is for us, who can be against us?

מה נאמר, אם כן, על הדברים הנפלאים האלה? אם אלוהים לצדנו איש לא יוכל להיות נגדנו!

32 He, certainly, who spared not his own Son, but delivered him up for us all; how will he not, with him, also, graciously give us all things?

אם אלוהים לא חס אף על בנו היחיד, והקריב אותו למען כולנו, האם אתם מטילים ספק בכך שייתן לנו הכול יחד איתו?

33 Who will bring an accusation against the elect of God? Is it God who justifies them?

מי יעז להאשים את בני־האלוהים? הרי אלוהים עצמו הכריז שאנו חפים מפשע וצדיקים בעיניו.

34 Who is he, who condemns them? It is Christ, who died; or rather, who has risen: who also, is at the right hand of God; and who makes intercession for us?

מי, אם כן, ירשיע אותנו? אף אחד – הרי המשיח מת בעדנו וקם לתחייה למעננו, ועתה הוא יושב לימין האלוהים ומפגיע בעדינו לפניו.

35 Who will separate us from the love of Christ? Will affliction, or distress, or persecution, or famine, or nakedness, or peril, or sword?

מה מסוגל להרחיק אותנו מאהבת האלוהים, האם צרות? קשיים? רדיפות? רעב? סכנות? מלחמות?

36 As it is written, "Truly, for thy sake, we are put to death all the day long; we are accounted as sheep for the slaughter."

לא ולא! הכתובים אומרים שלמען אלוהים עלינו להיות מוכנים למות בכל עת – כמו שכתוב:”כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה.“

37 Nay, in all these things, we do more than overcome, through him who has loved us.

אף־על־פי־כן הניצחון הוא שלנו על־ידי ישוע המשיח, אשר אהב אותנו כל־כך עד שהקריב את עצמו בעדנו.

38 For I am persuaded, that neither death, nor life; neither angels, nor principalities; nor powers; neither things present, nor to come;

אני משוכנע שלא המוות ולא החיים, אף לא מלאכים ושדים, לא בהווה ולא בעתיד ולא שום כוחות,

39 neither hight, nor depth; nor any created thing, shall be able to separate us from the love of God, which is in Christ Jesus our Lord.

לא מקום המצאנו – במרומים או במעמקי הים – דבר לא יוכל להפריד אותנו מאהבת האלוהים, שנגלתה לנו כאשר ישוע המשיח אדוננו הקריב את עצמו למעננו.