2 Corinthians 12

1 To boast, indeed, is not profitable to me; yet I will proceed to visions and revelations of the Lord.

התפארות זאת טיפשית כל־כך, אך הרשו לי להמשיך. ברצוני לספר לכם על חזיונות והתגלויות שהיו לי מאת האדון.

2 I knew a man in Christ fourteen years ago, (whether in the body, or out of the body, I do not know; God knows: ) such a one suddenly conveyed away to the third heaven.

אני מכיר מאמין אחד שנלקח לשמים לפני ארבע־עשרה שנים. אני יודע שהאיש הזה (אם בגוף ממש או שבנפרד מגופו רק האלוהים יודע).

3 Indeed, I knew such a man, (whether in the body, or out of the body, I do not know: )

4 that he was suddenly conveyed away into paradise, and heard unspeakable things, which are not lawful for man to utter.

נלקח לשמים ושמע דברים כה מדהימים, עד כי לא ניתן לבטאם, ואסור לחזור עליהם.

5 Concerning such a one I will boast; but concerning myself I will not boast, except of my weaknesses.

חוויה כזאת ראויה להתגאות בה, אך איני מתכוון לעשות כן. אתגאה רק בחולשותיי.

6 Yet if I should incline to boast, I shall not be a fool; for I will speak the truth: but I forbear, lest any one should think concerning me, above what he sees me to be, or what he hears from me.

לא חסר לי במה להתגאות, ואף לא אנהג כשוטה אם אתגאה, אך איני רוצה שאיש יחשבני ליותר ממה שראה במעשי ובדיבורי.

7 Indeed, that I might not be exalted above measure by the transcendency of the revelations, there was given to me a thorn in the flesh, a messenger of Satan to buffet me, lest I should be exalted above measure.

על־מנת שלא אתמלא יהירות בגלל הדברים הנפלאים שראיתי, ניתנה לי קוץ בבשרי, שליח מאת השטן להטרידני ולעקוץ את גאוותי.

8 Concerning this, I besought the Lord thrice, that it might depart from me.

שלוש פעמים התחננתי לאלוהים שייקח אותו ממני,

9 But he said to me, My favor is sufficient for you, besides, my power is perfected in weakness: most gladly, therefore, I will boast rather of my weaknesses, that the power of Christ may dwell upon me.

ברם בכל פעם האדון אמר לי:”לא. אך אני אתך, ואינך זקוק ליותר. גבורתי נשלמת בחולשתך.“עתה אני שמח להתגאות בחולשתי; במקום שאפגין את כוחי ויכולתי, אני שמח להיות דוגמה חיה לגבורת המשיח.

10 Wherefore, I am well pleased with weaknesses, with insults, with necessities, with persecutions, with distresses, for Christ's sake; because when I am weak, then I am strong.

הואיל ואני יודע שחולשתי מפארת את המשיח, אני שמח ב”קוץ“הזה שבבשרי, בעלבונות, בצרות, ברדיפות ובמצוקות. שכן בהיותי חלש, אז אני חזק – ככל שאני חלש יותר כך אני תלוי יותר במשיח.

11 Have I become a fool--? You have constrained me to it; for I ought to have been commended by you, because I am in nothing behind the very greatest Apostles, though I am nothing.

אני מתנהג כשוטה, אך אתם גרמתם לכך. אתם הייתם צריכים להתגאות בי, כי למרות שאני כאין וכאפס, איני נופל במאומה מהשליחים”הנפלאים“.

12 Truly the signs of an Apostle were fully wrought among you with all patience, by signs and wonders, and powers.

כבר הוכחתי לכם שאכן אלוהים עצמו שלחני אליכם, שהרי בסבלנות רבה חוללתי ביניכם נסים, נפלאות ואותות גבורה.

13 For what is the thing in which you were inferior to other congregations, unless that I myself have not been burdensome to you? Forgive me this injury.

מדוע אתם מרגישים נחותים מהקהילות האחרות? האם משום שלא הנחתי לכם לתמוך בי כספית? אנא, סלחו לי על העוול הנורא הזה!

14 Behold, a third time I am ready to come to you, and I will not be burdensome to you; because I seek not yours, but you: for the children ought not to lay up for the parents, but the parents for the children.

עתה אני בא לבקרכם בפעם השלישית, וגם הפעם לא יעלה לכם הדבר פרוטה. איני מעוניין בכספכם, אלא בכם! אחרי הכול, הילדים אינם צריכים לכלכל את הוריהם אלא להיפך, על ההורים לכלכל את ילדיהם.

15 Yes, I most gladly will spend and be spent for the sake of your souls; even though the more abundantly I love you, the less I am loved.

אני מוכן בשמחה לתת לכם את עצמי ואת כל אשר לי למען טובתכם הרוחנית, אם כי נראה שככל שאני אוהב אתכם יותר, אתם אוהבים אותי פחות.

16 Be it so, then, I did not burden you: nevertheless, being crafty, I caught you with guile!

אחדים מכם אומרים:”אמנם נראה שביקוריו לא עלו לנו דבר, אך הפולוס הזה איש ערמומי ואין ספק ששיחק בנו. הוא ודאי הרוויח מאתנו כסף איכשהו!“

17 With respect to any one of them I sent to you, did I by him make gain of you?

אך כיצד? האם ניצל אתכם אחד מהאנשים אשר שלחתי אליכם?

18 I besought Titus to go to you; and with him I sent a brother: did Titus make any gain of you? Did we not walk in the same spirit? Did we not walk in the same steps?

כשהאצתי בטיטוס לבקרכם ושלחתי עמו אח נוסף, האם הם רימו או ניצלו אתכם? ודאי שלא. הרי אנחנו פועלים מתוך אותם המניעים ומתנהגים באותה דרך.

19 Again, do you think that we apologize to you? In the presence of God we speak in Christ, that all these things, beloved, are done for your edification.

החושבים אתם שאנו מנסים להצטדק לפניכם? אם כן, אתם טועים! לנוכח אלוהים אני אומר לכם שהדברים נאמרו למענכם, ידידים יקרים, כדי לעזור לכם להיבנות באופן רוחני.

20 Yet I am afraid, lest, perhaps, when I come, I shall not find you such as I wish: and that I shall be found by you, such as you do not wish: --lest, perhaps, there be among you strifes, emulations, wraths, brawlings, backbitings, whisperings, swellings, tumults.

אני חושש שמא בבואי אליכם לא ימצא־חן בעיני מה שאראה, והצעדים שאאלץ לנקוט לא ימצאו חן בעיניכם. אני חושש שמא אמצא בקרבכם מריבה, קנאה, רוגז אנוכיות, רכלנות, הוצאת־דיבה, יהירות ומבוכה.

21 And lest, when I come again, my God may humble me among you; and I shall bewail many, who have formerly sinned, and have not reformed from the uncleanness, and fornication, and lasciviousness, which they have committed.

אכן, אני חושש שמא בשובי אליכם ישפילני אלוהים לפניכם, ואתאבל על רבים מכם אשר חטאו זה מכבר ולא חזרו בתשובה על מעשיהם הבלתי־מוסריים, על זנות וזימה.