Romans 4
1 What, then, will we say Abraham our father to have found, according to flesh?
| אם כך, מה נאמר על אברהם אבינו, מה הוא השיג? |
2 For if Abraham was declared righteous by works, he has to boast—but not before God;
| אילו נצדק אברהם בזכות מעשיו הטובים, אזי הייתה לו סיבה להתפאר, אך לא לפני אלוהים! |
3 for what does the writing say? “And Abraham believed God, and it was reckoned to him for righteousness”;
| כי הכתובים אומרים לנו: שאברהם האמין באלוהים, ומשום כך אלוהים”יחשבה לו צדקה.“ |
4 and to him who is working, the reward is not reckoned of grace, but of debt;
| שכרו של העובד אינו תלוי בחסדו של המעביד; זהו חוב המגיע לו. |
5 and to him who is not working, and is believing on Him who is declaring righteous the impious, his faith is reckoned for righteousness—
| החסד הוא כשהאדם אינו מסתמך על מעשיו לישועה, כי אם מאמין באלוהים אשר מצדיק את החוטאים וסולח להם, ואמונתו תיחשב לו לצדקה. |
6 even as David also speaks of the blessedness of the man to whom God reckons righteousness apart from works:
| גם דוד המלך דיבר על אושרו של האדם אשר אלוהים מצדיקו ללא תלות במעשיו: |
7 “Blessed [are] they whose lawless acts were forgiven, And whose sins were covered;
| ”אשרי נשוי פשע כסוי חטאה; |
8 Blessed [is] the man To whom the LORD may not reckon sin.”
| אשרי אדם לא יחשוב ה׳ לו עוון.“ |
9 [Is] this blessedness, then, on the circumcision, or also on the uncircumcision—for we say that faith was reckoned to Abraham for righteousness?
| האם ברכה זאת מיועדת אך ורק לנימולים, או גם לגויים? זכרו כי אברהם התברך בזכות אמונתו באלוהים. |
10 How then was it reckoned? He being in circumcision, or in uncircumcision? Not in circumcision, but in uncircumcision;
| מתי ברך אלוהים את אברהם וחשב את אמונתו לצדקה, לפני שנימול, או לאחר מכן? התשובה היא: לפני שאברהם נימול! |
11 and he received a sign of circumcision, a seal of the righteousness of faith in the uncircumcision, for his being father of all those believing through uncircumcision, for the righteousness also being reckoned to them,
| אברהם נימול רק לאחר שאלוהים הבטיח לברכו בזכות אמונתו. ברית־המילה היוותה אות וחותם שלאברהם הייתה אמונה, ושאלוהים הצדיקו וסלח לחטאיו עוד לפני טקס המילה. וכל זאת כדי שאברהם יוכל להיות אביהם הרוחני של כל אלה שיאמינו באלוהים וייוושעו מבלי שיקיימו את חוקי התורה. אנו רואים, אם כן, כי אלוהים מצדיק וסולח חטאים גם לאלה שאינם מקיימים חוקי התורה – בתנאי שהם מאמינים בו. |
12 and father of circumcision to those not of circumcision only, but who also walk in the steps of faith, that [is] in the uncircumcision of our father Abraham.
| אברהם הוא אביהם הרוחני גם של היהודים הנימולים, אשר יהדותם אינה מסתכמת במילה בלבד, אלא אשר הולכים בעקבות האמונה שהייתה לאברהם אבינו לפני שנימול. |
13 For not through law [is] the promise to Abraham, or to his seed, of his being heir of the world, but through the righteousness of faith;
| ה׳ הבטיח לאברהם ולזרעו לרשת את הארץ – לא בזכות קיום התורה (שהרי בימי אברהם טרם ניתנה התורה), אלא בזכות בטחונו ואמונתו בה׳. |
14 for if they who are of law [are] heirs, faith has been made void, and the promise has been made useless;
| אילו רק מקיימי התורה היו היורשים, אזי אין כל ערך לאמונה, והבטחת אלוהים בטלה ומבוטלת. |
15 for the Law works wrath; for where law is not, neither [is] transgression.
| כי הפרת התורה מביאה בעקבותיה זעם ועונש, ואילו כשאין תורה, אי־אפשר להפר אותה! |
16 Because of this [it is] of faith, that [it may be] according to grace, for the promise being sure to all the seed, not to that which [is] of the Law only, but also to that which [is] of the faith of Abraham,
| משום כך ברכותיו של אלוהים ניתנות לנו במתנה על־ידי אמונה. ברוב חסדו מעניק אלוהים את ברכותיו והבטחותיו לכל צאצאי אברהם – לאלה החיים לפי התורה, ולאלה המאמינים באלוהים כאברהם, שהוא האב הרוחני של כולנו. |
17 who is father of us all (according as it has been written: “A father of many nations I have set you,”) before Him whom he believed—God, who is quickening the dead, and is calling the things that are not as being.
| זוהי כוונת הכתוב בהבטחת אלוהים לאברהם:”כי אב המון גוים נתתיך.“אלוהים קיים את הבטחתו זאת, מפני שאברהם האמין באלוהים המחייה את המתים, והמדבר על העתיד להתרחש בלשון עבר. |
18 Who, against hope, believed in hope, for his becoming father of many nations according to that spoken: “So will your seed be”;
| כשהבטיח אלוהים לאברהם שייתן לו בן, ולבן שלו יהיו צאצאים רבים אשר יהוו עם גדול, האמין אברהם לה׳ למרות שהבטחה כזאת נראתה לו בלתי־אפשרית. |
19 and having not been weak in faith, he did not consider his own body, already become dead (being about one hundred years old), and the deadness of Sarah’s womb,
| אמונתו באלוהים לא נחלשה על־אף העובדה ששרה אשתו הייתה כבת תשעים שנה וזקנה מכדי להרות, וגם אברהם עצמו היה זקן מאוד – כבן מאה שנה. |
20 and at the promise of God did not stagger in unbelief, but was strengthened in faith, having given glory to God,
| אברהם לא הטיל ספק בהבטחת אלוהים, אלא להיפך – אמונתו ובטחונו באלוהים גדלו והתחזקו, והוא כיבד את אלוהים והלל את שמו. |
21 and having been fully persuaded that what He has promised He is also able to do:
| אברהם ידע בביטחון גמור שאלוהים יכול לקיים את אשר הבטיח, |
22 for this reason also it was reckoned to him for righteousness.
| ובזכות אמונתו אלוהים הצדיק אותו בעיניו. |
23 And it was not written on his account alone that it was reckoned to him,
| ה׳ הצדיק את אברהם – כלומר, ניקה וזיכה אותו מכל חטא – לא רק למען אברהם, |
24 but also on ours, to whom it is about to be reckoned—to us believing on Him who raised up Jesus our Lord out of the dead,
| אלא גם למעננו! כן, ה׳ יצדיק גם אותנו, כפי שהצדיק את אברהם, כאשר נאמין באלוהים אשר הקים לתחייה את ישוע המשיח אדוננו – |
25 who was delivered up because of our offenses, and was raised up because of our being declared righteous.
| הלא הוא המשיח שהוקרב למוות בגלל מעשינו הרעים, ואשר קם לתחייה מן המתים כדי להצדיקנו ולטהרנו בעיני ה׳. |
