Psalms 44
1 TO THE OVERSEER. AN INSTRUCTION OF THE SONS OF KORAH. O God, we have heard with our ears, Our fathers have recounted to us, The work You worked in their days, In the days of old.
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ |
2 You, [with] Your hand, have dispossessed nations. And You plant them. You afflict peoples, and send them away.
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ |
3 For they did not possess the land by their sword, And their arm did not give salvation to them, But Your right hand, and Your arm, And the light of Your countenance, Because You had accepted them.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ |
4 You [are] He, my King, O God, Command the deliverances of Jacob.
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ |
5 By You we push our adversaries, By Your Name we tread down our withstanders,
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ |
6 For I do not trust in my bow, And my sword does not save me.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ |
7 For You have saved us from our adversaries, And You have put to shame those hating us.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ |
8 In God we have boasted all the day, And we thank Your Name for all time. (Selah)
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ |
9 In anger You have cast off and cause us to blush, And do not go forth with our hosts.
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ |
10 You cause us to turn backward from an adversary, And those hating us, Have spoiled for themselves.
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ |
11 You make us food like sheep, And You have scattered us among nations.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ |
12 You sell Your people—without wealth, And have not become great by their price.
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ |
13 You make us a reproach to our neighbors, A scorn and a reproach to our surrounders.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ |
14 You make us an allegory among nations, A shaking of the head among peoples.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ |
15 All the day my confusion [is] before me, And the shame of my face has covered me.
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ |
16 Because of the voice of a reproacher and reviler, Because of an enemy and a self-avenger.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ |
17 All this met us, and we did not forget You, Nor have we dealt falsely in Your covenant.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ |
18 We do not turn our heart backward, Nor turn aside our step from Your path.
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ |
19 But You have struck us in a place of dragons, And cover us over with death-shade.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ |
20 If we have forgotten the Name of our God, And spread our hands to a strange God,
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ |
21 Does God not search this out? For He knows the secrets of the heart.
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ |
22 Surely, for Your sake we have been slain all the day, Reckoned as sheep of the slaughter.
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ |
23 Stir up—why do You sleep, O Lord? Awake, do not cast us off forever.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ |
24 Why do You hide Your face? You forget our afflictions and our oppression,
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ |
25 For our soul has bowed to the dust, Our belly has cleaved to the earth.
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ |
26 Arise, a help to us, And ransom us for your kindness’ sake.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ |
