< Psalms 139 >

1 TO THE OVERSEER. A PSALM OF DAVID. YHWH, You have searched me, and know.
למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃
2 You have known my sitting down, And my rising up, You have attended to my thoughts from afar.
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃
3 You have fanned my path and my lying down, And have been acquainted [with] all my ways.
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃
4 For there is not a word in my tongue, Behold, O YHWH, You have known it all!
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃
5 You have besieged me behind and before, And You place Your hand on me.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃
6 Knowledge too wonderful for me, It has been set on high, I am not able for it.
פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃
7 To where do I go from Your Spirit? And to where do I flee from Your face?
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃
8 If I ascend the heavens—You [are] there, And spread out a bed in Sheol, behold, You! (Sheol h7585)
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585)
9 I take the wings of morning, I dwell in the uttermost part of the sea,
אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃
10 Also there Your hand leads me, And Your right hand holds me.
גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃
11 And I say, “Surely darkness bruises me,” Then night [is] light to me.
ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃
12 Also darkness does not hide from You, And night shines as day, As [is] darkness so [is] light.
גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃
13 For You have possessed my reins, You cover me in my mother’s belly.
כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃
14 I confess You, because I have been fearfully distinguished. Your works [are] wonderful, And my soul is knowing [it] well.
אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
15 My substance was not hid from You, When I was made in secret, Curiously worked in the lower part of earth.
לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃
16 Your eyes saw my unformed substance, And all of them are written on Your scroll, The days they were formed—And not one among them.
גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃
17 And how precious Your thoughts have been to me, O God, how great has been their sum!
ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃
18 I recount them! They are more than the sand, I have awoken, and I am still with You.
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃
19 Do You slay, O God, the wicked? Then, men of blood, turn aside from me!
אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃
20 Who exchange You for wickedness, Your enemies [are] lifted up to vanity.
אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃
21 Do I not hate, YHWH, those hating You? And grieve myself with Your withstanders?
הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃
22 I have hated them [with] perfect hatred, They have become enemies to me.
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃
23 Search me, O God, and know my heart, Try me, and know my thoughts,
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃
24 And see if a grievous way be in me, And lead me in a perpetual way!
וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃

< Psalms 139 >