Psalms 137

1 By rivers of Babylon—There we sat, Indeed, we wept when we remembered Zion.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

2 We hung our harps on willows in its midst.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

3 For there our captors asked us the words of a song, And our spoilers—joy: “Sing to us of a song of Zion.”

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

4 How do we sing the song of YHWH, On the land of a stranger?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

5 If I forget you, O Jerusalem, my right hand forgets!

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

6 My tongue cleaves to my palate, If I do not remember you, If I do not exalt Jerusalem above my chief joy.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

7 Remember, YHWH, for the sons of Edom, The day of Jerusalem, Those saying, “Raze, raze to its foundation!”

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

8 O daughter of Babylon, O destroyed one, O the blessedness of him who repays to you your deed, That you have done to us.

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

9 O the blessedness of him who seizes, and has dashed your sucklings on the rock!

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃