Psalms 107
1 “Give thanks to YHWH, For [He is] good, for His kindness [is] for all time”:
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ |
2 Let the redeemed of YHWH say [so], Whom He redeemed from the hand of an adversary.
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ |
3 And has gathered them from the lands, From east and from west, From north, and from the sea.
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ |
4 They wandered in a wilderness, in a desert by the way, They have not found a city of habitation.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ |
5 Hungry—indeed—thirsty, Their soul becomes feeble in them,
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ |
6 And they cry to YHWH in their adversity, He delivers them from their distress,
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ |
7 And causes them to tread in a right way, To go to a city of habitation.
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ |
8 They confess to YHWH His kindness, And His wonders to the sons of men.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
9 For He has satisfied a longing soul, And has filled a hungry soul [with] goodness.
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ |
10 Inhabitants of dark places and death-shade, Prisoners of affliction and of iron,
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ |
11 Because they changed the saying of God, And despised the counsel of the Most High.
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ |
12 And He humbles their heart with labor, They have been feeble, and there is no helper.
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ |
13 And they cry to YHWH in their adversity, He saves them from their distresses.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ |
14 He brings them out from the dark place, And death-shade, And He draws away their bands.
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ |
15 They confess to YHWH His kindness, And His wonders to the sons of men.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
16 For He has broken doors of bronze, And He has cut bars of iron.
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ |
17 Fools, by means of their transgression, And by their iniquities, afflict themselves.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ |
18 Their soul detests all food, And they come near to the gates of death,
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ |
19 And cry to YHWH in their adversity, He saves them from their distresses,
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ |
20 He sends His word and heals them, And delivers [them] from their destructions.
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ |
21 They confess to YHWH His kindness, And His wonders to the sons of men,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
22 And they sacrifice sacrifices of thanksgiving, And recount His works with singing.
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ |
23 Those going down [to] the sea in ships, Doing business in many waters,
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ |
24 They have seen the works of YHWH, And His wonders in the deep.
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ |
25 And He commands, and appoints a storm, And it lifts up its billows,
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ |
26 They go up [to] the heavens, they go down [to] the depths, Their soul is melted in evil.
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ |
27 They reel to and fro, and move as a drunkard, And all their wisdom is swallowed up.
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ |
28 And they cry to YHWH in their adversity, And He brings them out from their distresses.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ |
29 He calms a whirlwind, And their billows are hushed.
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ |
30 And they rejoice because they are quiet, And He leads them to the haven of their desire.
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ |
31 They confess to YHWH His kindness, And His wonders to the sons of men,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
32 And they exalt Him in [the] assembly of [the] people, And praise Him in [the] seat of [the] elderly.
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ |
33 He makes rivers become a wilderness, And fountains of waters become dry land.
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ |
34 A fruitful land becomes a barren place, For the wickedness of its inhabitants.
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ |
35 He makes a wilderness become a pool of water, And a dry land become fountains of waters.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ |
36 And He causes the hungry to dwell there, And they prepare a city of habitation.
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ |
37 And they sow fields, and plant vineyards, And they make fruits of increase.
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ |
38 And He blesses them, and they multiply exceedingly, And He does not diminish their livestock.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ |
39 And they are diminished, and bow down, By restraint, evil, and sorrow.
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ |
40 He is pouring contempt on nobles, And causes them to wander in vacancy—no way.
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ |
41 And sets the needy on high from affliction, And places families as a flock.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ |
42 The upright see and rejoice, And all perversity has shut her mouth.
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ |
43 Who [is] wise, and observes these? They understand the kind acts of YHWH!
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ |
