Proverbs 31
1 Words of Lemuel, a king, a declaration that his mother taught him:
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ |
2 “What, my son? And what, son of my womb? And what, son of my vows?
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ |
3 Do not give your strength to women, And your ways to wiping away of kings.
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ |
4 [It is] not for kings, O Lemuel, Not for kings, to drink wine, And for princes—a desire of strong drink.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ |
5 Lest he drink, and forget the decree, And change the judgment of any of the sons of affliction.
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ |
6 Give strong drink to the perishing, And wine to the bitter in soul,
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ |
7 He drinks, and forgets his poverty, And he does not remember his misery again.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ |
8 Open your mouth for the mute, For the right of all sons of change.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ |
9 Open your mouth, judge righteously, Both the cause of the poor and needy!”
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ |
10 [ALEPH-BET] A woman of worth who finds? Indeed, her price [is] far above rubies.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ |
11 The heart of her husband has trusted in her, And he does not lack spoil.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ |
12 She has done him good, and not evil, All [the] days of her life.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ |
13 She has sought wool and flax, And with delight she works [with] her hands.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ |
14 She has been as ships of the merchant, She brings in her bread from afar.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ |
15 Indeed, she rises while yet night, And gives food to her household, And a portion to her girls.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ |
16 She has considered a field, and takes it, She has planted a vineyard from the fruit of her hands.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ |
17 She has girded her loins with might, And strengthens her arms.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ |
18 She has perceived when her merchandise [is] good, Her lamp is not extinguished in the night.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ |
19 She has sent forth her hands on a spindle, And her hands have held a distaff.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ |
20 She has spread forth her hand to the poor, Indeed, she sent forth her hands to the needy.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ |
21 She is not afraid of her household from snow, For all her household are clothed [with] scarlet.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ |
22 She has made ornamental coverings for herself, Silk and purple [are] her clothing.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ |
23 Her husband is known in the gates, In his sitting with [the] elderly of [the] land.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ |
24 She has made linen garments, and sells, And she has given a girdle to the merchant.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ |
25 Strength and honor [are] her clothing, And she rejoices at a latter day.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ |
26 She has opened her mouth in wisdom, And the law of kindness [is] on her tongue.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ |
27 She [is] watching the ways of her household, And she does not eat bread of sloth.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ |
28 Her sons have risen up, and pronounce her blessed, Her husband, and he praises her,
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ |
29 “The daughters who have done worthily [are] many, You have gone up above them all.”
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ |
30 Favor [is] deceitful, and beauty [is] vain, A woman fearing YHWH, she may boast herself.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ |
31 Give to her of the fruit of her hands, And her works praise her in the gates!
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ |
