Philippians 2
1 If, then, any exhortation [is] in Christ, if any comfort of love, if any fellowship of [the] Spirit, if any yearnings and mercies,
| לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃ |
2 fulfill my joy, that you may mind the same thing—having the same love—of one soul—minding the one thing,
| השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃ |
3 nothing in rivalry or vainglory, but in humility of mind counting one another more excellent than yourselves—
| ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃ |
4 do not each look to your own, but each also to the things of others.
| כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃ |
5 For let this mind be in you that [is] also in Christ Jesus,
| כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃ |
6 who, being in the form of God, thought [it] not something to be seized to be equal to God,
| אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃ |
7 but emptied Himself, having taken the form of a servant, having been made in the likeness of men,
| כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃ |
8 and having been found in appearance as a man, He humbled Himself, having become obedient to death—even death of a cross,
| וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃ |
9 for this reason, also, God highly exalted Him, and gave to Him a Name that [is] above every name,
| על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃ |
10 that in the Name of Jesus every knee may bow—of heavenlies, and earthlies, and what are under the earth—
| למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃ |
11 and every tongue may confess that Jesus Christ [is] LORD, to the glory of God the Father.
| וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃ |
12 So that, my beloved, as you always obey, not as in my presence only, but now much more in my absence, work out your own salvation with fear and trembling,
| לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃ |
13 for it is God who is working in you both to will and to work for His good pleasure.
| כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃ |
14 Do all things without murmurings and deliberations,
| עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃ |
15 that you may become blameless and pure children of God, unblemished in the midst of a crooked and perverse generation, among whom you appear as luminaries in the world,
| למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃ |
16 holding forth the word of life, for rejoicing to me in regard to [the] Day of Christ, that I did not run in vain, nor did I labor in vain;
| מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃ |
17 but if I also am poured forth on the sacrifice and service of your faith, I rejoice and am glad with you all,
| אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃ |
18 because of this you also rejoice and are glad with me.
| וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃ |
19 And I hope, in the Lord Jesus, to send Timotheus to you quickly, that I also may be of good spirit, having known the things concerning you,
| וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃ |
20 for I have no one like-minded, who will sincerely care for the things concerning you,
| כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃ |
21 for the whole seek their own things, not the things of Christ Jesus,
| כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃ |
22 and you know his proof, that as a child [serves] a father, he served with me in regard to the good news;
| ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃ |
23 I indeed hope to send him, when I may see through the things concerning me—immediately;
| ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃ |
24 and I trust in the LORD that I will also come quickly myself.
| ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃ |
25 And I thought [it] necessary to send to you Epaphroditus—my brother and fellow-workman and fellow-soldier, and your apostle and servant to my need,
| ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃ |
26 seeing he was longing after you all, and in heaviness, because you heard that he ailed,
| יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃ |
27 for he also ailed near to death, but God dealt kindly with him, and not with him only, but also with me, that I might not have sorrow on sorrow.
| אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃ |
28 The more eagerly, therefore, I sent him, that having seen him again you may rejoice, and I may be less sorrowful;
| לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃ |
29 receive him, therefore, in the LORD, with all joy, and hold such in honor,
| על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃ |
30 because on account of the work of the Christ he drew near to death, having hazarded life that he might fill up your deficiency of service to me.
| כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃ |
