Numbers 35
1 And YHWH speaks to Moses in the plains of Moab by the Jordan, [near] Jericho, saying,
| וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר |
2 “Command the sons of Israel, and they have given to the Levites cities to inhabit from the inheritance of their possession; you also give [the] outskirt around them, of the cities, to the Levites.
| צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים |
3 And the cities have been for them to inhabit, and their outskirts are for their livestock, and for their goods, and for all their beasts.
| והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם |
4 And the outskirts of the cities which you give to the Levites [are], from the wall of the city and outside, one thousand cubits around.
| ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים--מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב |
5 And you have measured from the outside of the city: the east quarter—two thousand by the cubit, and the south quarter—two thousand by the cubit, and the west quarter—two thousand by the cubit, and the north quarter—two thousand by the cubit; and the city [is] in the midst; this is the outskirts of the cities to them.
| ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה--והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים |
6 And the cities which you give to the Levites [are] the six cities of refuge, which you give for the fleeing there of the manslayer, and besides them you give forty-two cities;
| ואת הערים אשר תתנו ללוים--את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר |
7 all the cities which you give to the Levites [are] forty-eight cities, them and their outskirts.
| כל הערים אשר תתנו ללוים--ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן |
8 And the cities which you give [are] from the possession of the sons of Israel; from the many you multiply, and from the few you diminish; each, according to his inheritance which they inherit, gives to the Levites from his cities.”
| והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל--מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים |
9 And YHWH speaks to Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
10 “Speak to the sons of Israel, and you have said to them: When you are passing over the Jordan to the land of Canaan,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען |
11 and have prepared cities for yourselves—they are cities of refuge to you—then a manslayer, striking a person through ignorance, has fled there,
| והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה |
12 and the cities have been for a refuge to you from the redeemer, and the manslayer does not die until his standing before the congregation for judgment.
| והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט |
13 As for the cities which you give, six [are] cities of refuge to you;
| והערים אשר תתנו--שש ערי מקלט תהיינה לכם |
14 three of the cities you give from beyond the Jordan, and three of the cities you give in the land of Canaan; they are cities of refuge.
| את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה |
15 For sons of Israel, and for a sojourner, and for a settler in their midst, are these six cities for a refuge, for the fleeing there of anyone striking a person through ignorance.
| לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט--לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה |
16 And if he has struck him with an instrument of iron, and he dies, he [is] a murderer: the murderer is certainly put to death.
| ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח |
17 And if he has struck him with a stone [in] the hand, with which he could die, and he dies, he [is] a murderer: the murderer is certainly put to death.
| ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח |
18 Or [if] he has struck him with a wooden instrument [in] the hand, with which he could die, and he dies, he [is] a murderer: the murderer is certainly put to death.
| או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח |
19 The redeemer of blood puts the murderer to death himself; in his coming against him he puts him to death.
| גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו |
20 And if he pushes him in hatred, or has cast [anything] at him by lying in wait, and he dies,
| ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת |
21 or he has struck him with his hand in enmity, and he dies, the striker is certainly put to death; he [is] a murderer; the redeemer of blood puts the murderer to death in his coming against him.
| או באיבה הכהו בידו וימת--מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח--בפגעו בו |
22 And if, in an instant, without enmity, he has pushed him, or has cast any instrument at him without lying in wait,
| ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה |
23 or with any stone with which he could die, without seeing, indeed, causes [it] to fall on him, and he dies, and he [is] not his enemy, nor seeking his evil,
| או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת--והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו |
24 then the congregation has judged between the striker and the redeemer of blood by these judgments.
| ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם--על המשפטים האלה |
25 And the congregation has delivered the manslayer out of the hand of the redeemer of blood, and the congregation has caused him to return to the city of his refuge, to where he has fled, and he has dwelt in it until the death of the chief priest who has been anointed with the holy oil.
| והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש |
26 And if the manslayer indeed goes out [from] the border of the city of his refuge to where he flees,
| ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה |
27 and the redeemer of blood has found him at the outside of the border of the city of his refuge, and the redeemer of blood has slain the manslayer, blood [is] not [reckoned] to him;
| ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח--אין לו דם |
28 for he dwells in the city of his refuge until the death of the chief priest; and after the death of the chief priest the manslayer turns back to the city of his possession.
| כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל--ישוב הרצח אל ארץ אחזתו |
29 And these things have been for a statute of judgment to you throughout your generations, in all your dwellings.
| והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם |
30 Whoever strikes a person, by the mouth of witnesses [one] slays the murderer; and one witness does not testify against a person to cause [him] to die.
| כל מכה נפש--לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות |
31 And you take no atonement for the life of a murderer who [is] condemned to die, for he is certainly put to death;
| ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת |
32 and you take no atonement for him [who had] to flee to the city of his refuge, to return to dwell in the land, until the death of the priest.
| ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן |
33 And you do not profane the land which you [are] in, for blood profanes the land; as for the land, it is not pardoned for blood which is shed in it except by the blood of him who sheds it;
| ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו |
34 and you do not defile the land in which you are dwelling, in the midst of which I dwell, for I, YHWH, dwell in the midst of the sons of Israel.”
| ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה--אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה--שכן בתוך בני ישראל |
