Numbers 24
1 And Balaam sees that [it is] good in the eyes of YHWH to bless Israel, and he has not gone as time by time to seek enchantments, and he sets his face toward the wilderness;
| וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו |
2 and Balaam lifts up his eyes, and sees Israel dwelling by its tribes, and the Spirit of God is on him,
| וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים |
3 and he takes up his allegory and says: “An affirmation of Balaam son of Beor, And an affirmation of the man whose eyes are shut,
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין |
4 An affirmation of him who is hearing sayings of God, Who sees a vision of the Almighty, Falling—and eyes uncovered:
| נאם--שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים |
5 How good have been your tents, O Jacob, Your dwelling places, O Israel;
| מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל |
6 They have been stretched out as valleys, As gardens by a river; As aloes YHWH has planted, As cedars by waters;
| כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים |
7 He makes water flow from his buckets, And his seed [is] in many waters; And his King [is] higher than Gog [[or Agag]], And his kingdom is exalted.
| יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו |
8 God is bringing him out of Egypt, As the swiftness of a wild ox for him, He eats up nations—his adversaries, And he breaks their bones, And he strikes [with] his arrows.
| אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם--וחציו ימחץ |
9 He has bent, he has lain down as a lion, And as a lioness, who raises him up? He who is blessing you [is] blessed, And he who is cursing you [is] cursed.”
| כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור |
10 And the anger of Balak burns against Balaam, and he strikes his hands; and Balak says to Balaam, “I called you to pierce my enemies, and behold, you have certainly blessed these three times;
| ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים |
11 and now, flee for yourself to your place; I have said, I greatly honor you, and behold, YHWH has kept you back from honor.”
| ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד |
12 And Balaam says to Balak, “Did I not also speak to your messengers whom you have sent to me, saying,
| ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי--דברתי לאמר |
13 If Balak gives to me the fullness of his house of silver and gold, I am not able to pass over the command of YHWH, to do good or evil of my own heart; that which YHWH speaks—it I speak?
| אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר |
14 And now, behold, I am going to my people; come, I counsel you [concerning] that which this people does to your people in the latter end of the days.”
| ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים |
15 And he takes up his allegory and says: “An affirmation of Balaam son of Beor, And an affirmation of the man whose eyes [are] shut;
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין |
16 An affirmation of him who is hearing sayings of God, And knowing knowledge of the Most High; He sees a vision of the Almighty, Falling—and eyes uncovered:
| נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים |
17 I see Him, but not now; I behold Him, but not near; A star has proceeded from Jacob, And a scepter has risen from Israel, And has struck corners of Moab, And has destroyed all sons of Seth.
| אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת |
18 And Edom has been a possession, And Seir has been a possession [for] his enemies, And Israel is doing valiantly;
| והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר--איביו וישראל עשה חיל |
19 And [One] rules out of Jacob, And has destroyed a remnant from the city.”
| וירד מיעקב והאביד שריד מעיר |
20 And he sees Amalek, and takes up his allegory, and says: “Amalek [is] first [among] nations, But his latter end—destruction forever.”
| וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד |
21 And he sees the Kenite, and takes up his allegory, and says: “Your dwelling [is] enduring, And your nest is being set in a rock,
| וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך |
22 But the Kenite is for a burning; Until when does Asshur keep you captive?”
| כי אם יהיה לבער קין--עד מה אשור תשבך |
23 And he takes up his allegory and says: “Woe! Who lives when God does this?
| וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל |
24 But ships [come] from the side of Chittim, And they have humbled Asshur, And they have humbled Eber, But it is also perishing forever.”
| וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד |
25 And Balaam rises, and goes, and turns back to his place, and Balak has also gone on his way.
| ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו |
