Numbers 23
1 And Balaam says to Balak, “Build seven altars for me in this [place], and prepare seven bullocks and seven rams for me in this [place].”
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ |
2 And Balak does as Balaam has spoken, and Balak—Balaam also—offers a bullock and a ram on the altar,
| ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃ |
3 and Balaam says to Balak, “Station yourself by your burnt-offering and I go on, it may be YHWH comes to meet me, and the thing which He shows me I have declared to you”; and he goes [to] a high place.
| ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃ |
4 And God comes to Balaam, and he says to Him, “I have arranged the seven altars, and I offer a bullock and a ram on the altar”;
| ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃ |
5 and YHWH puts a word in the mouth of Balaam and says, “Return to Balak, and thus you speak.”
| וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ |
6 And he returns to him, and behold, he is standing by his burnt-offering, he and all the princes of Moab.
| וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃ |
7 And he takes up his allegory and says: “Balak king of Moab leads me from Aram; From mountains of the east. Come—curse Jacob for me, And come—be indignant [with] Israel.
| וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃ |
8 How do I pierce [when] God has not pierced? And how am I indignant [when] YHWH has not been indignant?
| מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃ |
9 For from the top of rocks I see him, And from heights I behold him; Behold a people! He dwells alone, And does not reckon himself among nations.
| כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃ |
10 Who has counted the dust of Jacob, And the number of the fourth of Israel? Let me die the death of upright ones, And let my last end be like his!”
| מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃ |
11 And Balak says to Balaam, “What have you done to me? I have taken you to pierce my enemies, and behold, you have certainly blessed”;
| ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃ |
12 and he answers and says, “That which YHWH puts in my mouth—do I not take heed to speak it?”
| ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃ |
13 And Balak says to him, “Come! Come to another place with me, from where you see it—you see only its extremity, and you do not see all of it, and pierce it for me there”;
| ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃ |
14 and he takes him [to] the field of Zophim, to the top of Pisgah, and builds seven altars, and offers a bullock and a ram on the altar.
| ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃ |
15 And he says to Balak, “Station yourself here by your burnt-offering, and I meet [Him] there”;
| ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃ |
16 and YHWH comes to Balaam, and sets a word in his mouth, and says, “Return to Balak, and thus you speak.”
| ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ |
17 And he comes to him, and behold, he is standing by his burnt-offering, and the princes of Moab [are] with him, and Balak says to him: “What has YHWH spoken?”
| ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃ |
18 And he takes up his allegory and says: “Rise, Balak, and hear; Give ear to me, son of Zippor!
| וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃ |
19 God [is] not a man—and lies, And a son of man—and relents! Has He said—and He does not do [it]? And spoken—and He does not confirm it?
| לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃ |
20 Behold, I have received [only] to bless; Indeed, He blesses, and I cannot reverse it.
| הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃ |
21 He has not beheld iniquity in Jacob, Nor has He seen perverseness in Israel; His God YHWH [is] with him, And a shout of a king [is] in him.
| לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃ |
22 God is bringing them out from Egypt, As the swiftness of a wild ox for him;
| אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃ |
23 For no enchantment [is] against Jacob, Nor divination against Israel; At the time it is said of Jacob and Israel, O what God has worked!
| כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃ |
24 Behold, the people rises as a lioness, And he lifts himself up as a lion; He does not lie down until he eats prey, And drinks blood of pierced ones.”
| הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃ |
25 And Balak says to Balaam, “Neither pierce it at all, nor bless it at all”;
| ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃ |
26 and Balaam answers and says to Balak, “Have I not spoken to you, saying, All that YHWH speaks—I do it?”
| ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃ |
27 And Balak says to Balaam, “Please come, I take you to another place; it may be it is right in the eyes of God to pierce it for me from there.”
| ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃ |
28 And Balak takes Balaam to the top of Peor, which is looking on the front of the wilderness,
| ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃ |
29 and Balaam says to Balak, “Build seven altars for me in this [place], and prepare seven bullocks and seven rams for me in this [place]”;
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ |
30 and Balak does as Balaam said, and he offers a bullock and a ram on an altar.
| ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃ |
