Micah 4
1 And it has come to pass, In the latter end of the days, The mountain of the house of YHWH Is established above the top of the mountains, And it has been lifted up above the hills, And flowed to it have peoples.
| והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃ |
2 And gone have many nations and said, “Come and we go up to the mountain of YHWH, And to the house of the God of Jacob, And He teaches us of His ways, And we walk in His paths,” For a law goes forth from Zion, And a word of YHWH from Jerusalem.
| והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ |
3 And He has judged between many peoples, And given a decision to mighty nations far off, They have beaten their swords to plowshares, And their spears to pruning-hooks, Nation does not lift up sword to nation, Nor do they learn war anymore.
| ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃ |
4 And they have sat each under his vine, And under his fig tree, And there is none troubling, For the mouth of YHWH of Hosts has spoken.
| וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃ |
5 For all the peoples walk, Each in the name of its god—and we, We walk in the Name of our God YHWH, For all time and forever.
| כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד׃ |
6 “In that day,” a declaration of YHWH, “I gather the halting one, And the driven away one I bring together, And she whom I have afflicted.
| ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי׃ |
7 And I have set the halting for a remnant, And the far-off for a mighty nation, And YHWH has reigned over them in Mount Zion, From now on, and for all time.
| ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם׃ |
8 And you, O Tower of Eder, Fort of the daughter of Zion, to you it comes, Indeed, the former rule has come in, The kingdom to the daughter of Jerusalem.”
| ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם׃ |
9 Now why do you shout aloud? Is there no king in you? Has your counselor perished, That pain as of a travailing woman has taken hold of you?
| עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃ |
10 Be pained, and bring forth, O daughter of Zion, As a travailing woman, For now you go forth from the city, And you have dwelt in the field, And you have gone to Babylon, There you are delivered, There YHWH redeems you from the hand of your enemies.
| חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃ |
11 And now, many nations have gathered against you, who are saying: “Let her be defiled, and our eyes look on Zion.”
| ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃ |
12 They have not known the thoughts of YHWH, Nor have they understood His counsel, For He has gathered them as a sheaf [into] a threshing-floor.
| והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃ |
13 Arise, and thresh, O daughter of Zion, For I make your horn iron, And I make your hooves bronze, And you have beaten small many peoples, And I have devoted to YHWH their gain, And their wealth to the Lord of the whole earth!
| קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ׃ |
