Matthew 18
1 At that hour the disciples came near to Jesus, saying, “Who, now, is greater in the kingdom of the heavens?”
| באותה שעה באו התלמידים אל ישוע ושאלו:”מי מאיתנו יהיה הגדול ביותר במלכות השמים?“ |
2 And Jesus having called near a child, set him in the midst of them,
| ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם. |
3 and said, “Truly I say to you, if you may not be turned and become as the children, you may not enter into the kingdom of the heavens;
| לאחר מכן אמר:”אם לא תחזרו בתשובה ותהיו כמו ילדים, לא תיכנסו למלכות השמים. |
4 whoever then may humble himself as this child, he is the greater in the kingdom of the heavens.
| לכן מי שיהיה עניו כמו הילד הזה, הוא הגדול ביותר במלכות השמים. |
5 And he who may receive one such child in My Name, receives Me,
| וכל מי שמקבל ילד כזה בשמי, מקבל למעשה אותי. |
6 and whoever may cause to stumble one of those little ones who are believing in Me, it is better for him that a weighty millstone may be hanged on his neck, and he may be sunk in the depth of the sea.
| אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים! |
7 Woe to the world from the stumbling-blocks! For there is necessity for the stumbling-blocks to come, but woe to that man through whom the stumbling-block comes!
| ”אוי לעולם על כל הרוע שבו! הפיתוי לעשות את הרע הוא בלתי נמנע, אולם אוי לאדם שיגרום לפיתוי! |
8 And if your hand or your foot causes you to stumble, cut them off and cast [them] from you; it is good for you to enter into life lame or maimed, rather than having two hands or two feet, to be cast into the continuous fire. (aiōnios g166)
| לכן אם ידך או רגלך גורמת לך לחטוא, כרות אותה והשלך אותה ממך והלאה! מוטב שתיכנס למלכות השמים בעל מום, מאשר שתהיה באש עולם עם שתי ידיך או שתי רגליך. (aiōnios g166) |
9 And if your eye causes you to stumble, pluck it out and cast from you; it is good for you to enter into life one-eyed, rather than having two eyes to be cast into the Gehenna of fire. (Geenna g1067)
| ואם עינך גורמת לך לחטוא, עקור אותה והשלך אותה. מוטב שתיכנס למלכות השמים עם עין אחת, מאשר שתהיה בגיהינום עם שתי עיניים ותראה את אש העולם! (Geenna g1067) |
10 Beware! You may not despise one of these little ones, for I say to you that their messengers in the heavens always behold the face of My Father who is in the heavens,
| ”אני מזהיר אתכם שלא לבוז לאחד מן הילדים האלה, כי אני אומר לכם שהמלאכים שלהם יכולים תמיד לגשת אל אבי. |
11 [[for the Son of Man came to save the lost.]]
| ואני, בן־האדם, באתי להושיע את האובדים. |
12 What do you think? If a man may have one hundred sheep, and there may go astray one of them, does he not—having left the ninety-nine, having gone on the mountains—seek that which is gone astray?
| ”אם יש לאדם מאה כבשים, ואחת מהן הולכת לאיבוד – מה יעשה אותו אדם? האם לא יעזוב את תשעים ותשע הכבשים לבדן, ויחזור אל ההרים כדי לחפש את האובדת? |
13 And if it may come to pass that he finds it, truly I say to you that he rejoices over it more than over the ninety-nine that have not gone astray;
| כשימצא אותה, האם לא ישמח על הכבשה שנמצאה יותר מאשר על התשעים ותשע שלא אבדו? |
14 so it is not [the] will in [the] presence of your Father who is in the heavens that one of these little ones may perish.
| כך גם אבי אינו רוצה שאף אחד מהקטנים האלה יאבד! |
15 And if your brother may sin against you, go and show him his fault between you and him alone, if he may hear you, you gained your brother;
| ”אם אחיך חטא לך, הוכח אותו לבד. אם הוא מקשיב לך ומודה באשמתו – רכשת לך אח. |
16 and if he may not hear, take with you yet one or two, that by the mouth of two witnesses or three every word may stand.
| אם לא יקשיב, קח איתך עוד אח או שניים, וחיזרו אליו כששני העדים מאשרים את טענותיך. |
17 And if he may not hear them, say [it] to the assembly, and if also the assembly he may not hear, let him be to you as the heathen man and the tax collector.
| אם עדיין יסרב להקשיב, הבא את הבעיה לפני הקהילה. אם הקהילה תפסוק לטובתך, והוא בכל זאת יעמוד על דעתו ולא ייכנע, היא רשאית לגרשו משורותיה ולהחרים אותו. |
18 Truly I say to you, whatever things you may bind on the earth will be having been bound in the heavens, and whatever things you may loose on the earth will be having been loosed in the heavens.
| ואני אומר לכם: כל מה שתאסרו על הארץ יהיה אסור בשמים, וכל מה שתתירו על הארץ יהיה מותר בשמים. |
19 Again, I say to you that if two of you may agree on the earth concerning anything, whatever they may ask—it will be done to them from My Father who is in the heavens,
| ”אומר לכם עוד דבר: אם שניים מכם מסכימים ביניכם לבקש דבר מה, אבי שבשמים ייתן לכם את אשר תבקשו. |
20 for where there are two or three gathered together—to My Name, there am I in the midst of them.”
| כי בכל מקום שבו נפגשים שניים או שלושה אנשים המאמינים בי, אני שם בתוכם.“ |
21 Then Peter having come near to Him, said, “Lord, how often will my brother sin against me, and I forgive him—until seven times?”
| לאחר מכן בא פטרוס אל ישוע ושאל:”אדוני, כמה פעמים עלי לסלוח לאדם שחטא לי? שבע פעמים?“ |
22 Jesus says to him, “I do not say to you until seven times, but until seventy times seven.
| ”לא“, ענה ישוע,”שבעים כפול שבע פעמים!“ |
23 Because of this was the kingdom of the heavens likened to a man, a king, who willed to take reckoning with his servants,
| ”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שהחליט לעדכן את ספרי החשבונות שלו. |
24 and he having begun to take account, there was brought near to him one debtor of a myriad of talents,
| במהלך יישוב החשבונות הובא לפניו אדם שהיה חייב לו עשרת אלפים ככרי כסף. |
25 and he having nothing to pay, his lord commanded him to be sold, and his wife, and the children, and all, whatever he had, and payment to be made.
| מכיוון שלא היה לאיש כסף לשלם, ציווה המלך למכור אותו, את אשתו, את ילדיו ואת כל רכושו תמורת החוב.“ |
26 The servant then, having fallen down, was prostrating to him, saying, Lord, have patience with me, and I will pay you all;
| ”אולם האיש נפל לרגלי המלך, בכה והתחנן:’אנא, אדוני, תן לי חסד ואשלם לך את כל החוב!‘ |
27 and the lord of that servant having been moved with compassion released him, and the debt he forgave him.
| ”המלך ריחם על האיש, שיחרר אותו וויתר לו על החוב. |
28 And that servant having come forth, found one of his fellow-servants who was owing him one hundred denarii, and having laid hold, he took him by the throat, saying, Pay me that which you owe.
| ”אולם כשיצא האיש מלפני המלך, הלך אל אדם שהיה חייב לו אלף שקלים, תפס אותו ודרש ממנו לשלם מיד את חובו. |
29 His fellow-servant then, having fallen down at his feet, was calling on him, saying, Have patience with me, and I will pay you all;
| החייב נפל על ברכיו והתחנן:’אנא, עשה עמי חסד; חכה בסבלנות ואשלם לך הכל!‘ |
30 and he would not, but having gone away, he cast him into prison, until he might pay that which was owing.
| ”אולם המלווה לא הסכים לחכות, וציווה לכלוא את החייב בבית־הסוהר עד שיגמור לשלם את חובו. |
31 And his fellow-servants having seen the things that were done, were grieved exceedingly, and having come, showed fully to their lord all the things that were done;
| ”כשראו חבריו העבדים את הנעשה התעצבו מאוד והלכו אל המלך וסיפרו לו מה שקרה. |
32 then having called him, his lord says to him, Evil servant! All that debt I forgave you, seeing you called on me;
| המלך קרא אליו את האדם שעל חובו ויתר, ואמר:’נבזה מרושע שכמוך! אני ויתרתי לך על חוב עצום רק משום שביקשת זאת ממני! |
33 did it not seem necessary to you to have dealt kindly with your fellow servant, as I also dealt kindly with you?
| האם לא היה עליך לרחם על חברך העבד, כשם שאני ריחמתי עליך?‘ |
34 And having been angry, his lord delivered him to the inquisitors, until he might pay all that was owing to him;
| ”המלך הנרגז שלח את האיש לתא העינויים, עד שיגמור לשלם את חובו עד הפרוטה האחרונה. |
35 so also My heavenly Father will do to you, if you may not forgive each one his brother from your hearts their trespasses.”
| כך יעשה לכם אבי שבשמים אם תסרבו לסלוח לאחיכם בכל לבכם.“ |
