Luke 9
1 And having called together His twelve disciples, He gave them power and authority over all the demons, and to cure diseases,
| ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃ |
2 and He sent them to proclaim the Kingdom of God, and to heal the ailing.
| וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ |
3 And He said to them, “Take nothing for the way, neither staff, nor leather pouch, nor bread, nor money; neither have two coats each;
| ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃ |
4 and into whatever house you may enter, remain there, and depart from there;
| והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃ |
5 and as many as may not receive you, going forth from that city, even the dust from your feet shake off, for a testimony against them.”
| וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ |
6 And going forth they were going through the several villages, proclaiming good news, and healing everywhere.
| ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃ |
7 And Herod the tetrarch heard of all the things being done by Him, and was perplexed, because it was said by some that John has been raised out of the dead,
| וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ |
8 and by some that Elijah appeared, and by others, that a prophet, one of the ancients, was risen;
| ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ |
9 and Herod said, “I beheaded John, but who is this concerning whom I hear such things?” And he was seeking to see Him.
| ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃ |
10 And the apostles having turned back, declared to Him how they did great things, and having taken them, He withdrew by Himself into a city called Bethsaida,
| וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃ |
11 and the multitudes having known followed Him, and having received them, He was speaking to them concerning the Kingdom of God, and He cured those having need of service.
| והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃ |
12 And the day began to decline, and the Twelve having come near, said to Him, “Let away the multitude, that having gone into the surrounding villages and the fields, they may lodge and may find provision, because here we are in a desolate place.”
| והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃ |
13 And He said to them, “You give them to eat”; and they said, “We have no more than five loaves and two fishes: except, having gone, we may buy food for all this people”;
| ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃ |
14 for they were about five thousand men. And He said to His disciples, “Cause them to recline in companies, in each fifty”;
| כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃ |
15 and they did so, and made all to recline;
| ויעשו כן ויושיבו את כלם׃ |
16 and having taken the five loaves and the two fishes, having looked up to the sky, He blessed them, and broke, and was giving to the disciples to set before the multitude;
| ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃ |
17 and they ate, and were all filled, and there was taken up what was over to them of broken pieces, twelve baskets.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃ |
18 And it came to pass, as He is praying alone, the disciples were with Him, and He questioned them, saying, “Who do the multitudes say I am?”
| ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃ |
19 And they answering said, “John the Immerser; and others, Elijah; and others, that a prophet, one of the ancients, was risen”;
| ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃ |
20 and He said to them, “And you—who do you say I am?” And Peter answering said, “The Christ of God.”
| ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃ |
21 And having charged them, He commanded [them] to say this to no one,
| ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃ |
22 saying, “It is necessary for the Son of Man to suffer many things, and to be rejected by the elders, and chief priests, and scribes, and to be killed, and to be raised the third day.”
| ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃ |
23 And He said to all, “If anyone wills to come after Me, let him disown himself, and take up his cross daily, and follow Me;
| ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃ |
24 for whoever may will to save his life will lose it, and whoever may lose his life for My sake, he will save it;
| כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃ |
25 for what is a man profited, having gained the whole world, and having lost or having forfeited himself?
| כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃ |
26 For whoever may be ashamed of Me and of My words, of this one will the Son of Man be ashamed when He may come in His glory, and the Father’s, and the holy messengers’;
| כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃ |
27 and I say to you, truly, there are certain of those standing here who will not taste of death until they may see the Kingdom of God.”
| ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃ |
28 And it came to pass, after these words, as it were eight days, that having taken Peter, and John, and James, He went up to the mountain to pray,
| ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ |
29 and it came to pass, in His praying, the appearance of His face became altered, and His clothing became flashing white.
| ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃ |
30 And behold, two men were speaking together with Him, who were Moses and Elijah,
| והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃ |
31 who having appeared in glory, spoke of His outgoing that He was about to fulfill in Jerusalem,
| אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ |
32 but Peter and those with him were heavy with sleep, and having awoken, they saw His glory, and the two men standing with Him.
| ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ |
33 And it came to pass, in their parting from Him, Peter said to Jesus, “Master, it is good to us to be here; and we may make three shelters: one for You, and one for Moses, and one for Elijah,” not knowing what he says:
| ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃ |
34 and as he was speaking these things, there came a cloud, and overshadowed them, and they feared in their entering into the cloud,
| הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ |
35 and a voice came out of the cloud, saying, “This is My Son, the Beloved; hear Him”;
| ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ |
36 and when the voice was past, Jesus was found alone; and they were silent, and declared to no one in those days anything of what they have seen.
| ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃ |
37 And it came to pass on the next day, they having come down from the mountain, a great multitude met Him there,
| ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃ |
38 and behold, a man from the multitude cried out, saying, “Teacher, I implore You, look on my son, because he is my only begotten;
| והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃ |
39 and behold, a spirit takes him, and suddenly he cries out, and it convulses him, with foaming, and it hardly departs from him, bruising him,
| והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ |
40 and I implored Your disciples that they might cast it out, and they were not able.”
| ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ |
41 And Jesus answering said, “O generation, unsteadfast and perverse, until when will I be with you, and endure you? Bring your son near here”;
| ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ |
42 and as he is yet coming near, the demon threw him down, and convulsed [him], and Jesus rebuked the unclean spirit, and healed the youth, and gave him back to his father.
| ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃ |
43 And they were all amazed at the greatness of God, and while all are wondering at all things that Jesus did, He said to His disciples,
| וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃ |
44 “Lay to your ears these words, for the Son of Man is about to be delivered up into the hands of men.”
| שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃ |
45 And they were not knowing this saying, and it was veiled from them, that they might not perceive it, and they were afraid to ask Him about this saying.
| והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃ |
46 And there entered a reasoning among them, this—who may be greater of them.
| ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃ |
47 And Jesus having seen the reasoning of their heart, having taken hold of a child, set him beside Him,
| וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃ |
48 and said to them, “Whoever may receive this child in My Name, receives Me, and whoever may receive Me, receives Him who sent Me, for he who is least among you all—he will be great.”
| ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃ |
49 And John answering said, “Master, we saw a certain one casting forth the demons in Your Name, and we forbade him, because he does not follow with us”;
| ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃ |
50 and Jesus said to him, “Do not forbid, for he who is not against us, is for us.”
| ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃ |
51 And it came to pass, in the completing of the days of His being taken up, that He fixed His face to go on to Jerusalem,
| ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃ |
52 and He sent messengers before His face, and having gone on, they went into a village of Samaritans, to make ready for Him,
| וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ |
53 and they did not receive Him, because His face was going on to Jerusalem.
| ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃ |
54 And His disciples James and John having seen, said, “Lord, will You [that] we may command fire to come down from Heaven, and to consume them, as Elijah also did?”
| ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ |
55 And having turned, He rebuked them and said, “You have not known of what spirit you are,
| ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃ |
56 for the Son of Man did not come to destroy men’s lives, but to save”; and they went on to another village.
| כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃ |
57 And it came to pass, as they are going on in the way, a certain one said to Him, “I will follow You wherever You may go, Lord”;
| ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ |
58 and Jesus said to him, “The foxes have holes, and the birds of the sky places of rest, but the Son of Man has nowhere He may recline the head.”
| ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ |
59 And He said to another, “Follow Me”; and he said, “Lord, permit me, having gone away, to first bury my father”;
| ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ |
60 and Jesus said to him, “Permit the dead to bury their own dead, and you, having gone away, publish the Kingdom of God.”
| ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ |
61 And another also said, “I will follow You, Lord, but first permit me to take leave of those in my house”;
| ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ |
62 and Jesus said to him, “No one having put his hand on a plow, and looking back, is fit for the Kingdom of God.”
| ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃ |
