< Lamentations 5 >

1 Remember, O YHWH, what has befallen us, Look attentively, and see our reproach.
זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
2 Our inheritance has been turned to strangers, Our houses to foreigners.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
3 Orphans we have been—without a father, our mothers [are] as widows.
יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4 We have drunk our water for money, Our wood comes for a price.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5 For our neck we have been pursued, We have labored—there has been no rest for us.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
6 [To] Egypt we have given a hand, [To] Asshur, to be satisfied with bread.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
7 Our fathers have sinned—they are not, We have borne their iniquities.
אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
8 Servants have ruled over us, There is no deliverer from their hand.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9 With our lives we bring in our bread, Because of the sword of the wilderness.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
10 Our skin as an oven has been burning, Because of the raging of the famine.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
11 Wives in Zion they have humbled, Virgins—in cities of Judah.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
12 Princes have been hanged by their hand, Elderly faces have not been honored.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
13 They have taken young men to grind, And youths have stumbled with wood.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
14 Elderly have ceased from the gate, Young men from their song.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃
15 The joy of our heart has ceased, Our dancing has been turned to mourning.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
16 The crown has fallen [from] our head, Woe [is] now to us, for we have sinned.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17 Our heart has been sick for this, Our eyes have been dim for these.
על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
18 For the Mount of Zion—that is desolate, Foxes have gone up on it.
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃
19 You, O YHWH, remain for all time, Your throne to generation and generation.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃
20 Why do You forget us forever? You forsake us for [the] length of [our] days!
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
21 Turn us back, O YHWH, to You, And we turn back, renew our days as of old.
השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃
22 For have You utterly rejected us? You have been angry against us—exceedingly?
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃

< Lamentations 5 >