John 11
1 And there was a certain one ailing, Lazarus, from Bethany, of the village of Mary and Martha her sister—
| איש בשם אלעזר, שגר בבית־עניה עם מרים ואחותה מרתא, חלה. אחותו מרים היא זו שמשחה את ישוע במרקחת יקרה וניגבה את רגליו בשערותיה. |
2 and it was Mary who anointed the LORD with ointment, and wiped His feet with her hair, whose brother Lazarus was ailing—
3 therefore the sisters sent to Him, saying, “Lord, behold, he whom You cherish is ailing”;
| מרתא ומרים שלחו הודעה לישוע:”אדוני, ידידך הטוב חולה מאוד.“ |
4 and Jesus having heard, said, “This ailment is not to death, but for the glory of God, that the Son of God may be glorified through it.”
| כששמע ישוע את הדבר אמר:”מחלה זאת לא תיגמר במוות, כי אם להביא כבוד לאלוהים. כי בן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת.“ |
5 And Jesus was loving Martha, and her sister, and Lazarus,
| ישוע אהב מאוד את מרתא, מרים ואלעזר. |
6 when, therefore, He heard that he is ailing, then indeed He remained in the place in which He was two days,
| כאשר ישוע שמע שאלעזר חלה, התעכב יומיים |
7 then after this, He says to the disciples, “We may go to Judea again”;
| ורק לאחר מכן אמר לתלמידיו:”הבה נחזור ליהודה.“ |
8 the disciples say to Him, “Rabbi, the Jews were just seeking to stone You, and again You go there?”
| ”אולם, רבי, “קראו התלמידים במחאה,”לפני ימים ספורים בלבד ניסו מנהיגי היהודים להרוג אותך, ועכשיו אתה חוזר לאותו מקום?“ |
9 Jesus answered, “Are there not twelve hours in the day? If anyone may walk in the day, he does not stumble, because he sees the light of this world;
| ”בכל יום יש שתים־עשרה שעות אור, ובמשך השעות האלה יכול כל אחד ללכת בלי ליפול או להיכשל. |
10 and if anyone may walk in the night, he stumbles, because the light is not in him.”
| מי שהולך בלילה ייכשל וימעד בגלל החשכה.“ |
11 He said these things, and after this He says to them, “Our friend Lazarus has fallen asleep, but I go on that I may awake him”;
| ישוע המשיך:”חברנו אלעזר ישן, אך אני הולך להעיר אותו.“ |
12 therefore His disciples said, “Lord, if he has fallen asleep, he will be saved”;
| ישוע התכוון לכך שאלעזר מת, אולם תלמידיו חשבו שאמר כי אלעזר ישן במנוחה, ולכן אמרו:”אם אלעזר ישן שינה טובה הוא ודאי יבריא!“ |
13 but Jesus had spoken about his death, but they thought that He speaks about the repose of sleep.
14 Then, therefore, Jesus said to them freely, “Lazarus has died;
| ”אלעזר מת“, אמר להם ישוע בפירוש. |
15 and I rejoice, for your sake (that you may believe), that I was not there; but we may go to him”;
| ”אני שמח למענכם שלא הייתי שם, כדי שתלמדו להאמין. הבה נלך אליו.“ |
16 therefore Thomas, who is called Didymus, said to the fellow-disciples, “We may go—we also, that we may die with Him,”
| תומא (הנקרא בשם חיבה”התאום“) אמר לחבריו התלמידים:”בואו נלך גם אנחנו כדי שנמות איתו.“ |
17 Jesus, therefore, having come, found him having already been four days in the tomb.
| בהגיעם לבית־עניה נאמר להם שאלעזר מת ושהוא קבור כבר ארבעה ימים. |
18 And Bethany was near to Jerusalem, about fifteen stadia off,
| בית־עניה מרוחקת מירושלים רק כשלושה קילומטר, |
19 and many of the Jews had come to Martha and Mary, that they might comfort them concerning their brother;
| ויהודים רבים באו מירושלים לנחם את מרתא ומרים באבלן. |
20 Martha, therefore, when she heard that Jesus comes, met Him, and Mary kept sitting in the house.
| כאשר שמעה מרתא שישוע היה בדרכו אליהן, הלכה לפגוש אותו, ואילו מרים נשארה בבית. |
21 Martha, therefore, said to Jesus, “Lord, if You had been here, my brother had not died;
| ”אדוני, “אמרה מרתא לישוע,”אילו היית כאן, אחי לא היה מת. |
22 but even now, I have known that whatever You may ask of God, God will give to You”;
| אך עדיין לא מאוחר מדי, כי אני יודעת שכל מה שתבקש מאלוהים הוא ייתן לך.“ |
23 Jesus says to her, “Your brother will rise again.”
| ”אחיך יקום לחיים“, הבטיח ישוע. |
24 Martha says to Him, “I have known that he will rise again in the resurrection in the last day”;
| ”כן, “אמרה מרתא,”עם כל האחרים בתחיית המתים ביום האחרון.“ |
25 Jesus said to her, “I AM the resurrection, and the life; he who is believing in Me, even if he may die, will live;
| אולם ישוע אמר לה:”אני הוא התחייה והחיים. כל המאמין בי יחיה אפילו אם ימות. |
| כל המאמין בי יחיה לנצח ולא ימות לעולם! האם את מאמינה לי?“ (aiōn g165) |
27 do you believe this?” She says to Him, “Yes, Lord, I have believed that You are the Christ, the Son of God, who is coming into the world.”
| ”כן, אדוני, “השיבה,”אני מאמינה שאתה המשיח בן־האלוהים אשר לו חיכינו זמן רב.“ |
28 And having said these things, she went away, and called Mary her sister privately, saying, “The Teacher is present, and calls you”;
| כשסיימה מרתא לדבר עזבה את ישוע וחזרה למרים. מרתא קראה למרים בסתר ואמרה:”המורה נמצא כאן; הוא רוצה לדבר איתך.“ |
29 she, when she heard, rises up quickly, and comes to Him;
| מרים יצאה אליו מיד. |
30 and Jesus had not yet come into the village, but was in the place where Martha met Him;
| ישוע נשאר עדיין מחוץ לכפר, במקום שבו פגשה אותו מרתא. |
31 the Jews, therefore, who were with her in the house, and were comforting her, having seen Mary that she rose up quickly and went forth, followed her, saying, “She goes away to the tomb, that she may weep there.”
| היהודים שבאו לנחם את האבלות ראו את מרים עוזבת את הבית בחיפזון. הם חשבו שהיא הולכת לבכות על קבר אחיה, ולכן הלכו בעקבותיה. |
32 Mary, therefore, when she came where Jesus was, having seen Him, fell at His feet, saying to Him, “Lord, if You had been here, my brother had not died”;
| כאשר הגיעה מרים למקום הימצאו של ישוע, נפלה לרגליו וקראה בבכי:”אדוני, אילו היית כאן, אחי לא היה מת.“ |
33 Jesus, therefore, when He saw her weeping, and the Jews who came with her weeping, groaned in the spirit, and troubled Himself, and He said,
| בכייה ובכי האבלים נגע ללבו של ישוע, וגם הוא התרגש ונאנח. |
34 “Where have you laid him?” They say to Him, “Lord, come and see”;
| ”היכן קברתם אותו?“שאל.”בוא וראה“, ענו האנשים. |
35 Jesus wept.
| ישוע בכה. |
36 The Jews, therefore, said, “Behold, how He was cherishing him!”
| ”הם היו חברים טובים מאוד“, אמרו היהודים זה לזה.”ראו עד כמה אהב אותו!“ |
37 And certain of them said, “Was not this One, who opened the eyes of the blind man, also able to cause that this one might not have died?”
| היו שאמרו:”אם הוא ריפא את העיוור, האם לא היה יכול גם למנוע את מותו של אלעזר?“ |
38 Jesus, therefore, again groaning in Himself, comes to the tomb, and it was a cave, and a stone was lying on it,
| ישוע שוב התרגש והלך אל קברו של אלעזר. הוא נקבר במערה שאבן גדולה חסמה את פיתחה. |
39 Jesus says, “Take away the stone”; the sister of him who has died—Martha—says to Him, “Lord, he already stinks, for he is four days dead”;
| ”הזיזו את האבן“, ביקש ישוע. אולם מרתא, אחות המת, אמרה:”אבל אדוני, הגופה ודאי מצחינה; הרי הוא קבור כבר ארבעה ימים!“ |
40 Jesus says to her, “Did I not say to you that if you may believe, you will see the glory of God?”
| ”האם לא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את גבורת האלוהים?“שאל ישוע. |
41 Therefore they took away the stone where the dead was laid, and Jesus lifted His eyes upwards, and said, “Father, I thank You that You heard Me;
| האנשים הזיזו את האבן, וישוע נשא עיניו אל השמים וקרא:”אבי, תודה לך על שאתה שומע אותי. |
42 and I knew that You always hear Me, but because of the multitude that is standing by, I said [it], that they may believe that You sent Me.”
| אני יודע שאתה שומע אותי תמיד, אולם אמרתי זאת כדי שכל הנוכחים כאן יאמינו שאתה שלחת אותי.“ |
43 And saying these things, He cried out with a loud voice, “Lazarus, come forth!”
| לאחר מכן הוא קרא בקול רם מאוד:”אלעזר, צא החוצה!“ |
44 And he who died came forth, feet and hands being bound with grave-clothes, and his face was bound around with a napkin; Jesus says to them, “Loose him, and permit to go.”
| ואלעזר יצא החוצה עטוף עדיין בתכריכים.”הסירו מעליו את התכריכים ותנו לו ללכת“, אמר ישוע. |
45 Many, therefore, of the Jews who came to Mary, and beheld what Jesus did, believed in Him;
| יהודים רבים מבין מנחמי מרים אשר חזו בנס האמינו בישוע. |
46 but certain of them went away to the Pharisees, and told them what Jesus did;
| אולם היו שהלכו לפרושים וסיפרו להם את הדבר. |
47 the chief priests, therefore, and the Pharisees, gathered together [the] Sanhedrin and said, “What may we do? Because this Man does many signs?
| הפרושים וראשי הכוהנים כינסו אסיפה כדי לדון במצב.”איפה הוא ואיפה אנחנו?“שאלו זה את זה במבוכה.”האיש הזה באמת מחולל ניסים! |
48 If we may leave Him alone thus, all will believe in Him; and the Romans will come, and will take away both our place and nation.”
| אם לא נאסור אותו יאמין בו כל העם וילך אחריו, וזה יהיה סופנו, כי אז יבואו הרומאים ויסירו את בית המקדש ואת עמנו!“ |
49 And a certain one of them, Caiaphas, being chief priest of that year, said to them, “You have not known anything,
| קייפא, הכהן הגדול באותה שנה, אמר להם:”אינכם מבינים דבר! |
50 nor reason that it is good for us that one man may die for the people, and not the whole nation perish.”
| האינכם מבינים כי מוטב שאדם אחד ימות בעד כל העם, מאשר שכל העם ימות בעד אדם אחד? למה לסכן את העם?“ |
51 And he did not say this of himself, but being chief priest of that year, he prophesied that Jesus was about to die for the nation,
| קייפא לא אמר דברים אלה ביוזמתו, אלא בהשראת אלוהים, כי בהיותו הכהן הגדול של אותה שנה ניבא שישוע ימות בעד העם. |
52 and not for the nation only, but that also the children of God, who have been scattered abroad, He may gather together into one.
| ולא רק בעד העם, אלא גם כדי לקבץ ולאחד את כל בני־האלוהים באשר הם. |
53 From that day, therefore, they took counsel together that they may kill Him;
| מאותו יום ואילך תכננו מנהיגי היהודים להרוג את ישוע, |
54 Jesus, therefore, was no longer freely walking among the Jews, but went away from there into the region near the wilderness, to a city called Ephraim, and there He tarried with His disciples.
| ולכן הוא הפסיק להתהלך בגלוי באזור יהודה. הוא עזב את ירושלים והחליט ללכת לעיר אפרים שבגבול המדבר, שם נשאר עם תלמידיו. |
55 And the Passover of the Jews was near, and many went up to Jerusalem out of the country before the Passover, that they might purify themselves;
| בהתקרב חג הפסח עלו לירושלים יהודים רבים מכל קצות הארץ, כדי להשתתף בטקס הטהרה שקדם לחג. |
56 therefore they were seeking Jesus and said with one another, standing in the temple, “What appears to you—that He may not come to the celebration?”
| הם רצו לראות את ישוע, ובעמדם בבית־המקדש שאלו איש את רעהו:”מה דעתכם, האם יבוא לחג הפסח או לא?“ |
57 And both the chief priests and the Pharisees had given a command, that if anyone may know where He is, he may show [it], so that they may seize Him.
| בינתיים הודיעו ראשי הכוהנים והפרושים בציבור, שכל הרואה את ישוע חייב לדווח להם על כך מיד, כדי שיוכלו לאסרו. |
