Job 39
1 “Have you known the time of The bearing of the wild goats of the rock? Do you mark the bringing forth of does?
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ |
2 Do you number the months they fulfill? And have you known the time of their bringing forth?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ |
3 They bow down, They bring forth their young ones safely, They cast forth their pangs.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ |
4 Their young ones are safe, They grow up in the field, they have gone out, And have not returned to them.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ |
5 Who has sent forth the wild donkey free? Indeed, who opened the bands of the wild donkey?
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ |
6 Whose house I have made the wilderness, And his dwellings the barren land,
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ |
7 He laughs at the multitude of a city, He does not hear the cries of an exactor.
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ |
8 The range of mountains [is] his pasture, And he seeks after every green thing.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ |
9 Is a wild ox willing to serve you? Does he lodge by your crib?
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ |
10 Do you bind a wild ox in a furrow [with] his thick band? Does he harrow valleys after you?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ |
11 Do you trust in him because his power [is] great? And do you leave your labor to him?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ |
12 Do you trust in him That he brings back your seed, And gathers [it to] your threshing-floor?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ |
13 [The] wing of the crying ostriches exults, but as a pinion and feather of a stork?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ |
14 For she leaves her eggs on the earth, And she warms them on the dust,
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ |
15 And she forgets that a foot may press it, And a beast of the field treads it down.
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ |
16 It has hardened her young ones without her, Her labor [is] in vain, without fear.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ |
17 For God has caused her to forget wisdom, And He has not given a portion To her in understanding;
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ |
18 At the time she lifts herself up on high, She laughs at the horse and his rider.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ |
19 Do you give might to the horse? Do you clothe his neck [with] a mane?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ |
20 Do you cause him to rush as a locust? The splendor of his snorting [is] terrible.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ |
21 They dig in a valley, and he rejoices in power, He goes forth to meet the armor.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ |
22 He laughs at fear, and is not frightened, And he does not turn back from the face of the sword.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ |
23 Quiver rattles against him, The flame of a spear, and a javelin.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ |
24 He swallows the ground with trembling and rage, And does not remain steadfast Because of the sound of a horn.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ |
25 Among the horns he says, Aha, And from afar he smells battle, Roaring of princes and shouting.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ |
26 By your understanding does a hawk fly? Does he spread his wings to the south?
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ |
27 At your command does an eagle go up high? Or lift up his nest?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ |
28 He inhabits a rock, Indeed, he lodges on the tooth of a rock, and fortress.
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ |
29 From there he has sought food, His eyes look attentively to a far-off place,
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ |
30 And his brood sucks up blood, And where the pierced [are]—there [is] he!”
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ |
