Job 37
1 “Also, my heart trembles at this, And it moves from its place.
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ |
2 Listen diligently to the trembling of His voice, Indeed, the sound goes forth from His mouth.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ |
3 He directs it under the whole heavens, And its light [is] over the skirts of the earth.
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ |
4 A voice roars after it—He thunders with the voice of His excellence, And He does not hold them back, When His voice is heard.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ |
5 God thunders with His voice wonderfully, Doing great things and we do not know.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ |
6 For He says to snow: Be [on] the earth. And the small rain and great rain of His power.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ |
7 Into the hand of every man he seals, For the knowledge by all men of His work.
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ |
8 And the beast enters into [its] lair, And it continues in its habitations.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ |
9 From the inner chamber comes a windstorm, And from scatterings winds—cold,
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ |
10 From the breath of God is frost given, And the breadth of waters is constricted,
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ |
11 Indeed, by filling He presses out a cloud, [and] His light scatters a cloud.
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ |
12 And it is turning itself around by His counsels, For their doing all He commands them, On the face of the habitable earth.
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ |
13 Whether for a rod, or for His land, Or for kindness—He causes it to come.
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ |
14 Hear this, O Job, Stand and consider the wonders of God.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ |
15 Do you know when God places them, And caused the light of His cloud to shine?
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ |
16 Do you know the balancings of a cloud? The wonders of the Perfect in knowledge?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ |
17 How your garments [are] warm, In the quieting of the earth from the south?
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ |
18 You have made an expanse with Him For the clouds—strong as a hard mirror!
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ |
19 Let us know what we say to Him, We do not set in array because of darkness.
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ |
20 Is it declared to Him that I speak? If a man has spoken, surely he is swallowed up.
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ |
21 And now, they have not seen the light, It [is] bright in the clouds, And the wind has passed by and cleanses them.
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ |
22 It comes from the golden north, Fearful splendor [is] beside God.
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ |
23 The Mighty! We have not found Him out, High in power and judgment, He does not answer! And abundant in righteousness,
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ |
24 Therefore men fear Him, He does not see any of the wise of heart.”
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ |
