Job 3
1 After this Job has opened his mouth, and reviles his day.
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ |
2 And Job answers and says:
| ויען איוב ויאמר׃ |
3 “Let the day perish in which I am born, And the night that has said: A man-child has been conceived.
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ |
4 That day—let it be darkness, Do not let God require it from above, Nor let light shine on it.
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ |
5 Let darkness and death-shade redeem it, Let a cloud dwell on it, Let them terrify it as the most bitter of days.
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ |
6 That night—let thick darkness take it, Let it not be united to days of the year, Let it not come into the number of months.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ |
7 Behold! That night—let it be barren, Let no singing come into it.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ |
8 Let the cursers of day mark it, Who are ready to wake up Leviathan.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ |
9 Let the stars of its twilight be dark, Let it wait for light, and there is none, And let it not look on the eyelids of the dawn.
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ |
10 Because it has not shut the doors Of the womb that was mine! And hide misery from my eyes.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ |
11 Why do I not die from the womb? I have come forth from the belly and gasp!
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ |
12 Why have knees been before me? And what [are] breasts, that I suck?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ |
13 For now, I have lain down, and am quiet, I have slept—then there is rest to me,
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ |
14 With kings and counselors of earth, These building ruins for themselves.
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ |
15 Or with princes—they have gold, They are filling their houses [with] silver.
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ |
16 (Or I am not as a hidden abortion, As infants—they have not seen light.)
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ |
17 There the wicked have ceased troubling, And there the wearied rest in power.
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ |
18 Together prisoners have been at ease, They have not heard the voice of an exactor,
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ |
19 Small and great [are] the same there. And a servant [is] free from his lord.
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ |
20 Why does He give light to the miserable, and life to the bitter soul?
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ |
21 Who are waiting for death, and it is not, And they seek it above hid treasures.
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ |
22 Who are glad—to joy, They rejoice when they find a grave.
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ |
23 To a man whose way has been hidden, And whom God shuts up?
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ |
24 For before my food, my sighing comes, And my roarings [are] poured out as waters.
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ |
25 For I feared a fear and it meets me, And what I was afraid of comes to me.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ |
26 I was not safe—nor was I quiet—Nor was I at rest—and trouble comes!”
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ |
