Job 29
1 And Job adds to lift up his allegory and says:
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ |
2 “Who makes me as [in] months past, As [in] the days of God’s preserving me?
| מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃ |
3 In His causing His lamp to shine on my head, By His light I walk [through] darkness.
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃ |
4 As I have been in days of my maturity, And the counsel of God on my tent.
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃ |
5 When yet the Mighty One [is] with me. Around me—my young ones,
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃ |
6 When washing my goings with butter, And the firm rock [is] with me—streams of oil.
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃ |
7 When I go out to the gate by the city, In a broad place I prepare my seat.
| בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃ |
8 Youths have seen me, and they have been hidden, And the aged have risen—they stood up.
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃ |
9 Princes have kept in words, And they place a hand on their mouth.
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃ |
10 The voice of leaders has been hidden, And their tongue has cleaved to the palate.
| קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃ |
11 For the ear heard, and declares me blessed, And the eye has seen, and testifies [to] me.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃ |
12 For I deliver the afflicted who is crying, And the fatherless who has no helper.
| כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃ |
13 The blessing of the perishing comes on me, And I cause the heart of the widow to sing.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃ |
14 I have put on righteousness, and it clothes me, My justice as a robe and a crown.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃ |
15 I have been eyes to the blind, And I [am] feet to the lame.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃ |
16 I [am] a father to the needy, And the cause I have not known I search out.
| אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃ |
17 And I break the jaw-teeth of the perverse, And from his teeth I cast away prey.
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃ |
18 And I say, I expire with my nest, And I multiply days as the sand.
| ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃ |
19 My root is open to the waters, And dew lodges on my branch.
| שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃ |
20 My glory [is] fresh with me, And my bow is renewed in my hand.
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃ |
21 They have listened to me, Indeed, they wait, and are silent for my counsel.
| לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃ |
22 After my word they do not change, And my speech drops on them,
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃ |
23 And they wait for me as [for] rain, And they have opened wide their mouth [As] for the spring rain.
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃ |
24 I laugh at them—they give no credence, And do not cause the light of my face to fall.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃ |
25 I choose their way, and sit [as] head, And I dwell as a king in a troop, When he comforts mourners.”
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃ |
