Job 17
1 “My spirit has been destroyed, My days extinguished—graves [are] for me.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ |
2 If not—mockeries [are] with me. And my eye lodges in their provocations.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ |
3 Now place my pledge with You; Who is he that strikes hand with me?
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ |
4 For You have hidden their heart from understanding, Therefore You do not exalt them.
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ |
5 For a portion he shows friendship, And the eyes of his sons are consumed.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ |
6 And He set me up for a proverb of the peoples, And I am a wonder before them.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ |
7 And my eye is dim from sorrow, And my members—all of them—as a shadow.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ |
8 The upright are astonished at this, and the innocent stirs himself up against the profane.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ |
9 And the righteous lays hold [on] his way, And the clean of hands adds strength.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ |
10 But please return and come in, all of you, And I do not find a wise man among you.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ |
11 My days have passed by, My plans have been broken off, The possessions of my heart!
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ |
12 They appoint night for day, Light [is] near because of darkness.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ |
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) |
14 To corruption I have called: You [are] my father. To the worm: My mother and my sister.
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ |
15 And where [is] my hope now? Indeed, my hope, who beholds it?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ |
