Job 13
1 “Behold, my eye has seen all, My ear has heard, and it attends to it.
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 According to your knowledge I have known—also I. I am not more fallen than you.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 Yet I speak for the Mighty One, And I delight to argue for God.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 And yet, you [are] forgers of falsehood, Physicians of nothing—all of you,
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 O that you would keep perfectly silent, And it would be to you for wisdom.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 Please hear my argument, And attend to the pleadings of my lips,
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 Do you speak perverseness for God? And do you speak deceit for Him?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 Do you accept His face, if you strive for God?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 Is [it] good that He searches you, If, as one mocks at a man, you mock at Him?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 He surely reproves you, if you accept faces in secret.
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 Does His excellence not terrify you? And His dread fall on you?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 Your remembrances [are] allegories of ashes, For high places of clay [are] your heights.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 Keep silent from me, and I speak, And pass over me what will.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 Why do I take my flesh in my teeth? And my soul put in my hand?
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 Behold, He slays me—I do not wait! Only, I argue my ways to His face.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 Also—He [is] to me for salvation, For the profane do not come before Him.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 Hear my word diligently, And my declaration with your ears.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 Now behold, I have set the cause in order, I have known that I am righteous.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 Who [is] he that strives with me? For now I keep silent and gasp.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 Only two things, O God, do with me, Then I am not hidden from Your face:
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 Put Your hand far off from me, And do not let Your terror terrify me.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 And You call, and I answer, Or—I speak, and You answer me.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 How many iniquities and sins do I have? Let me know my transgression and my sin.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Why do You hide Your face? And reckon me for an enemy to You?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 Do You terrify a leaf driven away? And do You pursue the dry stubble?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 For You write bitter things against me, And cause me to possess iniquities of my youth,
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 And you put my feet in the stocks, And observe all my paths—You set a print on the roots of my feet,
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 And he, as a rotten thing, wears away, A moth has consumed him as a garment.”
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
