Job 10
1 “My soul has been weary of my life, I leave off my talking to myself, I speak in the bitterness of my soul.
| נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃ |
2 I say to God, Do not condemn me, Let me know why You strive [with] me.
| אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃ |
3 Is it good for You that You oppress? That You despise the labor of Your hands, And shine on the counsel of the wicked?
| הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃ |
4 Do you have eyes of flesh? Do You see as man sees?
| העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃ |
5 [Are] Your days as the days of man? Your years as the days of a man?
| הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃ |
6 That You inquire for my iniquity, And seek for my sin?
| כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃ |
7 For You know that I am not wicked, And there is no deliverer from Your hand.
| על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃ |
8 Your hands have taken pains about me, And they make me together all around, And You swallow me up!
| ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃ |
9 Please remember That You have made me as clay, And You bring me back to dust.
| זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃ |
10 Do You not pour me out as milk? And curdle me as cheese?
| הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃ |
11 Skin and flesh You put on me, And fence me with bones and sinews.
| עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃ |
12 Life and kindness You have done with me. And Your inspection has preserved my spirit.
| חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃ |
13 And these You have laid up in Your heart, I have known that this [is] with You.
| ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃ |
14 If I sinned, then You have observed me, And do not acquit me from my iniquity,
| אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃ |
15 If I have done wickedly—woe to me, And righteously—I do not lift up my head, Full of shame—then see my affliction,
| אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃ |
16 And it rises—as a lion You hunt me. And You turn back—You show Yourself wonderful in me.
| ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃ |
17 You renew Your witnesses against me, and multiply Your anger with me, Changes and warfare [are] with me.
| תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃ |
18 And why from the womb Have You brought me forth? I expire, and the eye does not see me.
| ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃ |
19 I am as [if] I had not been, I am brought from the belly to the grave,
| כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃ |
20 Are my days not few? Cease then, and put from me, And I brighten up a little,
| הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃ |
21 Before I go, and do not return, To a land of darkness and death-shade,
| בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃ |
22 A land of obscurity as thick darkness, Death-shade—and no order, And the shining [is] as thick darkness.”
| ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃ |
