Isaiah 42
1 Behold, My servant, I take hold on Him, My Chosen One—My soul has accepted, I have put My Spirit on Him, He brings forth judgment to nations.
| הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא |
2 He does not cry, nor lift up, Nor cause His voice to be heard in the street.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו |
3 A bruised reed He does not break, And faded flax He does not quench, He brings forth judgment to truth.
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט |
4 He does not become weak nor bruised, Until He sets judgment in the earth, And islands wait with hope for His law.
| לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו |
5 Thus said God, YHWH, Creating the heavens, and stretching them out, Spreading out the earth and its productions, Giving breath to the people on it, And spirit to those walking in it.
| כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה |
6 I, YHWH, called you in righteousness, And I lay hold on your hand, and keep you, And I give you for a covenant of a people, And a light of nations.
| אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים |
7 To open the eyes of the blind, To bring forth the bound one from prison, Those sitting in darkness from the house of restraint.
| לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך |
8 I [am] YHWH, this [is] My Name, And I do not give My glory to another, Nor My praise to carved images.
| אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים |
9 The former things, behold, have come, And I am declaring new things, Before they spring up I cause you to hear.
| הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם |
10 Sing a new song to YHWH, His praise from the end of the earth, You who are going down to the sea, and its fullness, Islands, and their inhabitants.
| שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם |
11 The wilderness and its cities lift up [their voice], Kedar inhabits the villages, The inhabitants of Sela sing, They cry from the top of mountains.
| ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו |
12 They ascribe to YHWH glory, And they declare His praise in the islands.
| ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו |
13 YHWH goes forth as a mighty one. He stirs up zeal as a man of war, He cries, indeed, He shrieks, He shows Himself mighty against His enemies.
| יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר |
14 I have kept silent from of old, I keep silent, I refrain Myself, I cry out as a travailing woman, I desolate and swallow up together.
| החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד |
15 I make desolate mountains and hills, And I dry up all their herbs, And I have made rivers become islands, And I dry up ponds.
| אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש |
16 And I have caused the blind to go, In a way they have not known, I cause them to tread in paths they have not known, I make a dark place become light before them, And unleveled places become a plain, These [are] the things I have done to them, And I have not forsaken them.
| והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים |
17 Removed backward—utterly ashamed, Are those trusting in a carved image, Those saying to a molten image, “You [are] our gods.”
| נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו |
18 You deaf, hear; and you blind, look to see.
| החרשים שמעו והעורים הביטו לראות |
19 Who [is] blind but My servant? And deaf as My messenger I send? Who [is] blind as he who is at peace, Indeed, blind, as the servant of YHWH?
| מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה |
20 Seeing many things, and you do not observe, Opening ears, and he does not hear.
| ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע |
21 YHWH has delight for the sake of His righteousness, He magnifies law, and makes honorable.
| יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר |
22 And this [is] a people seized and spoiled, Snared in holes—all of them, And they were hidden in houses of restraint, They have been for a prey, And there is no deliverer, A spoil, and none is saying, “Restore.”
| והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב |
23 Who among you gives ear [to] this? Attends, and hears afterward?
| מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור |
24 Who has given Jacob for a spoil, And Israel to the spoilers? Is it not YHWH—He against whom we sinned? Indeed, they have not been willing to walk in His ways, Nor have they listened to His law.
| מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו |
25 And He pours fury on him, His anger, and the strength of battle, And it sets him on fire all around, And he has not known, And it burns against him, and he does not lay it to heart!
| וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב |
